וַיְהִ֗י עֵ֚ר בְּכ֣וֹר יְהוּדָ֔ה רַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה וַיְמִתֵ֖הוּ יְהוָֽה׃
מסכת כלה רבתי
ברייתא ועליו הכתוב אומר מי יודע רוח בני האדם העולה למעלה ורוח הבהמה היורדת היא למטה מי יודע רוח בני האדם אלו צדיקים שאין מחממין עצמם להוציא שכבת זרע ורוח הבהמה אלו הרשעים המחממין עצמם להוציא שכבת זרע לבטלה שכל המחמם עצמו ומוציא שכבת זרע לבטלה חייב מיתה שנאמר וירע בעיני ה׳ אשר עשה וימת גם אותו: [גמ׳] תאנא דור המבול כלם מוציאים שכבת זרע לבטלה היו באו איצטגניני אמרי לא פחית עלמא (מהני שניאותו) [משיתא אלפי שני] לא נוליד ואנן ניחי לעלמא אמר להם הב״ה שמתם את עצמיכם עיקר הריני עוקר את שמכם שלא תעלו בחשבון עולם מנא ה״מ דכתיב באונן והיה אם בא אל אשת אחיו ושחת ארצה שהיה מחמם את עצמו ומוציא שכבת זרע לבטלה וכתיב בדור המבול כי השחית כל בשר ער מאי עובדיה כמעשה אונן והיינו דכתיב וימת גם אותו. תנא למפרע הוא רע וכיוצא בו נח למפרע חן:
מסכת כלה
ד״א הנחמים באלים כל המחמם עצמו ומוציא שכבת זרע לבטלה חייב מיתה שנאמר (בראשית לח) ויהי ער בכור יהודה רע בעיני ה׳ וימיתהו ה' וכל המקשה את עצמו הרי זה עבריין שנאמר (שם) וירע בעיני ה׳ (את) אשר עשה ואפילו קטנים מקבלין פני שכינה שנאמר (תהלים כב) זרע יעבדנו יסופר לה׳ לדור . בעון מה בניו של אדם מתים ר״א אומר בעון נדרים שנאמר (קהלת ה) אל תתן את פיך לחטיא את בשרך וגו׳ וחבל את מעשה ידיך. רבי נתן אומר בעון מזוזה דכתיב (דברים יא) על מזוזות ביתך ובשעריך וכתיב אחריו למען ירבו ימיכם וימי בניכם. רבי נהוראי אומר בעון ציצית דכתיב (ירמיה ב) גם בכנפיך נמצאו דם נפשות אביונים וגו׳. רבי יהושע אומר בעון ביטול תורה קטנים מתים שנאמר (הושע ד) ותשכח (את) תורת אלהיך אשכח בניך גם אני. ר״ע אומר כל [מי] שאינו עוסק בתורה גורם עניות לבניו. מה יעשה אדם ויהיו בניו עשירים ויקיימו יעשה חפצי שמים וחפצי אשתו. ואלו הן חפצי שמים יפזר מעותיו לעניים שנאמר (תהלים קיב) פזר נתן לאביונים צדקתו עומדת לעד.
תלמוד ירושלמי כתובות
אָמַר לָהּ עַל מְנָת שֶׁתֹּאמְרִי לְאִישׁ פְּלוֹנִי מַה שֶׁאָמַרְתְּ לִי. בְּיָחִיד. אוֹ שֶׁאָמַרְתִּי לָךְ. בְּיָחִיד. אוֹ שֶׁתְּהֵא מְמַלָּא וּמְעָרָה לְאַשָּׁפוֹת יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתוּבָּה. תַּמָּן אָמְרִין. כְּגוֹן מַעֲשֵׂה עֵר. וְרַבָּנִין דְּהָכָא אָמְרִין. דְּבָרִים שֶׁלְּבַטָּלָה.