וַיֻּגַּ֥ד לְתָמָ֖ר לֵאמֹ֑ר הִנֵּ֥ה חָמִ֛יךְ עֹלֶ֥ה תִמְנָ֖תָה לָגֹ֥ז צֹאנֽוֹ׃
תלמוד ירושלמי סוטה
וְאוֹמְרִים לְפָנֶיהָ דְבָרִים שֶׁאֵינָהּ כְּדַיי לְשָׁמְעָן הִיא וְכָל מִשְׁפַּחַת בֵּית אָבִיהָ. כְּגוֹן מַעֲשֶׂה רְאוּבֵן בְּבִלְהָה. וּמַעֲשֶׂה יְהוּדָה בְתָמָר. אֲשֶׁר חֲכָמִים יַגִּידוּ. אֵילּוּ רְאוּבֵן וִיהוּדָה. וְלֹא כִחֲדוּ מֵאֲבוֹתָם. וּמַה שָׂכָר נָטְלוּ עַל כָּךְ. לֵהֶם לְבַדָּם נִיתְּנָה הָאָרֶץ וְלֹא עָבַר זָר בְּתוֹכָם. כְּשֶׁבָּא מֹשֶׁה לְבָרְכָן. יְחִי רְאוּבֵן וְאַל יָמוֹת. וְזֹאת לִיהוּדָה.
תלמוד ירושלמי סוטה
כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר וַיֵּרֶד שִׁמְשׁוֹן תִּמְנָתָה. וְכָתוּב אַחֵר אוֹמֵר הִנֵּה חָמִיךְ עוֹלֶה תִמְנָתָה. רַב אָמַר. שְׁתֵּי תִימְנִיּוֹת הָיוּ. אַחַת שֶׁלִּיהוּדָה וְאַחַת שֶׁלְּשִׁמְשׁוֹן. רִבִּי סִימוֹן אָמַר. תִּמְנָתָה אַחַת הִיא. וְלָמָּה כָתַב בָּהּ עֲלִיָיה וִירִידָה. אֶלָּא שֶׁל יְהוּדָה עַל יְדֵי שֶׁהָיְתָה לְשׁוּם שָׁמַיִם. לְפִיכָךְ כָּתַב בָּהּ עֲלִיָיה. וְשֶׁלְּשִׁמְשׁוֹן עַל יְדֵי שֶׁלֹּא הָיְתָה לְשֵׁם שָׁמַיִם כָּתַב בָּהּ יְרִידָה. אָמַר רִבִּי אַיְיבוֹ בַּר נַגָּרִי. כְּגוֹן הָדָא בֵית מַעֲייֹן שֶׁיּוֹרְדִין בָּהּ מִפַּלַּטָּתָה וְעוֹלִין בָּהּ מִטִּיבֵּרִיָּה.
סוטה
כתיב (שופטים יד, א) וירד שמשון תמנתה וכתיב (בראשית לח, יג) הנה חמיך עולה תמנתה א"ר אלעזר שמשון שנתגנה בה כתיב ביה ירידה יהודה שנתעלה בה כתיב ביה עליה