וַיְהִ֣י ׀ כְּמִשְׁלֹ֣שׁ חֳדָשִׁ֗ים וַיֻּגַּ֨ד לִֽיהוּדָ֤ה לֵֽאמֹר֙ זָֽנְתָה֙ תָּמָ֣ר כַּלָּתֶ֔ךָ וְגַ֛ם הִנֵּ֥ה הָרָ֖ה לִזְנוּנִ֑ים וַיֹּ֣אמֶר יְהוּדָ֔ה הוֹצִיא֖וּהָ וְתִשָּׂרֵֽף׃
תלמוד ירושלמי יבמות
הלכה: הַיְּבָמָה לֹא תַחֲלוֹץ כול׳. עַד כַּמָּה הַכָּרַת הָעוּבָּר. סוּמֲכוֹס אוֹמֵר מִשּׁוּם רִבִּי מֵאִיר. עַד שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאַיָיה לַדָּבָר זֵיכֶר לַדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר וַיְהִי כְּמִשְׁלֹשׁ חֳדָשִׁים. אָמַר רִבִּי יוּדָן. אֲפִילוּ מְעוּבֶּרֶת רוּחַ. הָרִינוּ חַלְנוּ כְּמוֹ יָלַדְנוּ רוּחַ. תַּהֲרוּ חֲשַׁשׁ תֵּלְדוּ קַשׁ. רִבִּי זְעִירָא רִבִּי בָּא בַּר זוּטְרָא אָמַר רִבִּי חֲנִינָה בְשֵׁם רִבִּי חִיָיה רַבָּה. אֲפִילוּ רוּבּוֹ שֶׁלָּרִאשׁוֹן וְרוּבּוֹ שֶׁלָּאַחֲרוֹן וְהָאֶמְצָעִי שָׁלֵם. רִבִּי אַסִי אָמַר. תִּשְׁעִים יוֹם שְׁלֵימִין. שְׁמוּאֵל אָמַר הֵן עִיבּוּרֵיהֶן. אָתָא עוֹבְדָה קוֹמֵי רַבָּנִן דְּתַמָּן דְּלָא יָדְעִין אִם שְׁלֹשָׁה עָשָׂר מִן הָרִאשׁוֹן וְשִׁבְעָה עָשָׂר מִן הָאַחֲרוֹן. [אוֹ שִׁבְעָה עָשָׂר מִן הָרִאשׁוֹן וּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר מִן הָאַחֲרוֹן.] וַחֲמִשָּׁה שְׁלֵימִין בָּאֶמְצַע. וּבִיקְשׁוּ לִיגַּע בַּוְולָד מִשּׁוֹם סָפֵק מַמְזֵירוּת. אָמַר לוֹן רַב נַחְמָן בַּר יַעֲקֹב. בְּהָהֵין עוֹבְדָא אָתָא קוֹמֵי רַבָּה בַּר בָּא וְאַכְשְׁרוֹ. אַבָּא בַר וָוא פַּלִּיג עַל שְׁמוּאֵל בְּרֵיהּ. אָמַר רַבָּא. שַׁנְיָיה הִיא הַכָּרַת הָעוּבָּר שַׁנְיָיה הִיא לֵידָתוֹ. הַכָּרַת הָעוּבָּר לַחֳדָשִׁים שְׁלֵימִין וְלֵידָתוֹ לַחֳדָשִׁים מְקוּטָעִין. תַּמָּן תַּנִּינָן. וְכַמָּה הִיא קִישּׁוּיָּהּ. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. אֲפִילוּ אַרְבָּעִים חֲמִשִּׁים יוֹם. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. דַּיָיהּ חָדְשָׁהּ. רִבִּי יוֹסֵי וְרִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים. אֵין קִישּׁוּי יוֹתֵר מִשְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת. רִבִּי יוֹסֵה בְשֵׁם רִבִּי וָוא. זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁהָאִשָּׁה יוֹלֶדֶת לַחֳדָשִׁים מְקוּטָעִין. דִּלֹכֵן נִיתְנֵי שְׁלֹשִׁים יוֹם. רִבִי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן בְשֵׁם רִבִּי וָוא זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁהָאִשָּׁה יוֹלֶדֶת לַחֳדָשִּׁים שְׁלֵימִין. דְּתַנִינָן דַּיָיהּ חוֹדְשָׁהּ.
נדה
מעוברת משיודע עוברה וכמה הכרת העובר סומכוס אומר משום רבי מאיר שלשה חדשים ואע"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר שנאמר (בראשית לח, כד) ויהי כמשלש חדשים וגומר
עבודה זרה
זנות נמי בבית דינו של שם גזרו דכתיב (בראשית לח, כד) ויאמר יהודה הוציאוה ותשרף