וַיְהִ֥י בְלִדְתָּ֖הּ וַיִּתֶּן־יָ֑ד וַתִּקַּ֣ח הַמְיַלֶּ֗דֶת וַתִּקְשֹׁ֨ר עַל־יָד֤וֹ שָׁנִי֙ לֵאמֹ֔ר זֶ֖ה יָצָ֥א רִאשֹׁנָֽה׃
תלמוד ירושלמי קידושין
רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב חִסְדָּא. שְׁלֹשָׁה הֵן שֶׁהֵן נֶאֱמָנִין עַל אָתָר. חַיָּה וּשְׁיָירָה וְהַמְטָהֶרֶת חֲבֵרוֹתֶיהָ. חַיָּה. וַתִּקַּח הַמְיַילֶּדֶת וִתִּקְשֹׁר עַל שָׁנִי לֵאמֹר זֶה יָצָא רִאשׁוֹנָה. וּשְׁיָירָה. כְּהַהִיא דְאָמַר רִבִּי אַבָּא אַחֲוֵי דִיהוּדָה בַּר זַבְדִּי בְשֵׁם רַב. תִּינּוֹק כָּל זְמַן שֶׁהוּא מוּשְׁלָךְ לַשּׁוּק אוֹ אָבִיו אוֹ אִמּוֹ מֵעִידִין עָלָיו. נֶאֱסַף מִן הַשּׁוּק צָרִיךְ שְׁנֵי עֵדִים. אָבִיו וְאִמּוֹ כִּשְׁנֵי עֵדִים הֵן. וְהַמְטָהֶרֶת חֲבֵרוֹתֶיהָ. כְּהַהִיא דְתַנִּינָן תַּמָּן. שָׁלֹשׁ נָשִים יְשֵׁינוֹת בְּמִיטָּה אַחַת. נִמְצָא דָם תַּחַת אַחַת מֵהֶן כּוּלָּן טְמֵיאוֹת. בָּדְקָה אַחַת מֵהֶן וְנִמְצֵאת טְמֵיאָה הִיא טְמֵיאָה וּשְׁתַּיִם טְהוֹרוֹת. אָמַר רִבִּי בָּא. וּבִלְבַד מֵעֵת לָעֵת.
נדה
אמר רב הונא הוציא עובר את ידו והחזירה אמו טמאה לידה שנאמר (בראשית לח, כח) ויהי בלדתה ויתן יד