וְאַחַ֖ר יָ֣לְדָה בַּ֑ת וַתִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמָ֖הּ דִּינָֽה׃
תלמוד ירושלמי ברכות
דְּבֵית יַנַּאי אָמַר בְּיוֹשֶׁבֶת עַל הַמַּשְׁבֵּר. הָא קוֹדֶם כֵּן יַצְלִי. עַל שֵׁם הִנֵּה כַחוֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר. רִבִּי [יְהוּדָה בֶּן פָּזִי] בְּשֵם דְּבֵית יַנַּאי עִיקָּר עִיבּוּרָהּ שֶׁל דִּינָה זָכָר הָיָה. מֵאַחַר שֶׁנִּתְפַּלְלָה רָחֵל נַעֲשִית נְקֵבָה. הֲדָא הִיא וְאַחַר יָלְדָה בַת וַתִּקְרָא אֶת שְׁמָהּ דִּינָה. מֵאַחַר שֶׁנִּתְפַּלְלָה רָחֵל נַעֲשִית נְקֵבָה. וְאָמַר רִבִּי יְהוּדָה בֶּן פָּזִי בְּשֵם דְּבֵית רִבִּי יַנַּיי אִמֵּינוּ רָחֵל מִנְּבִיאוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת הָיְתָה. אָמְרָה עוֹד אַחֵר יִהְיֶה מִמֶּנִּי. הֲדָא הוּא דִכְתִיב יוֹסֵף יי לִי בֵּן אַחֵר. בָּנִים אֲחֵרִים לֹא אָמְרָה אֶלָּא עוֹד אַחֵר יִהְיֶה מִמֶּנִּי.
תלמוד ירושלמי ברכות
הלכה: נִכְנַס לְכָרָךְ מִתְפַּלֵּל שְׁתַּיִם אַחַת בִּכְנִיסָתוֹ וְאַחַת בִּיצִיאָתוֹ. בִּכְנִיסָתוֹ מַהוּ אוֹמֵר. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יי אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁתַּכְנִיסֵנִי לְכָרָךְ זֶה לְשָׁלוֹם. בִּיצִיאָתוֹ אוֹמֵר מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ יי אֱלֹהַי כו׳. בֶּן עֲזַאי אוֹמֵר מְבָרֵךְ אַרְבַּע שְׁתַּיִם בִּכְנִיסָתוֹ וּשְׁתַּיִם בִּיצִיאָתוֹ. בִּכְנִיסָתוֹ הוּא אוֹמֵר יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יי אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁתַּכְנִיסֵנִי לְכָרָךְ זֶה לְשָׁלוֹם. נִכְנַס אוֹמֵר מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ יי אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁנִּכְנַסְתִּי לְשָׁלוֹם כֵּן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁתּוֹצִיאֵנִי מִתּוֹכוֹ לְשָׁלוֹם. כְּשֶׁיֵּצֵא אוֹמֵר יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יי אֱלֹהַי שֶׁתּוֹצִיאֵנִי מִכָּרָךְ זֶה לְשָׁלוֹם. יָצָא אוֹמֵר מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ יי אֱלֹהַי שֶׁהוֹצֵאתַנִי לִשָׁלוֹם כֵּן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁתּוֹלִיכֵנִי לְבֵיתִי לְשָׁלוֹם אוֹ לְמָקוֹם פְּלוֹנִי לְשָׁלוֹם. הֲדָא דְּאָמַר [בִּמְדוּרֹת] גּוֹיִם אֲבָל בְּיִשְׂרָאֵל אֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ. אִם הָיָה מָקוֹם שֶׁהוֹרְגִין שָׁם אֲפִילוּ בִּמְדוּרֹת יִשְׂרָאֵל צָרִיךְ לְבָרֵךְ.
ברכות
ולא מהני רחמי מתיב רב יוסף (בראשית ל, כא) ואחר ילדה בת ותקרא את שמה דינה מאי ואחר אמר רב לאחר שדנה לאה דין בעצמה ואמרה י"ב שבטים עתידין לצאת מיעקב ששה יצאו ממני וארבעה מן השפחות הרי עשרה אם זה זכר לא תהא אחותי רחל כאחת השפחות מיד נהפכה לבת שנא' ותקרא את שמה דינה אין מזכירין מעשה נסים