כִּ֡י מְעַט֩ אֲשֶׁר־הָיָ֨ה לְךָ֤ לְפָנַי֙ וַיִּפְרֹ֣ץ לָרֹ֔ב וַיְבָ֧רֶךְ יְהוָ֛ה אֹתְךָ֖ לְרַגְלִ֑י וְעַתָּ֗ה מָתַ֛י אֶֽעֱשֶׂ֥ה גַם־אָנֹכִ֖י לְבֵיתִֽי׃
תלמוד ירושלמי שבת
כַּיּוֹצֵא בוֹ לֹא יֹאכַל הַזָּב עִם הַזָּבָה כול׳. תַּנֵּי. רִבִּי שִׂמְעוֹן בֶּן לָעְזָר אוֹמֵר. רְאֵה עַד אֵיכַן פָּרְצָה טַהֳרָה. שֶׁנֶּאֱמַר כִּי מְעַט אֲשֶׁר הָיָה לְךָ לְפָנַי וַיִּפְרוֹץ לָרוֹב. וּבֵית אֲבוֹתֵיהֶן פָּרְצוּ לָרוֹב. שֶׁלֹּא גָזְרוּ לוֹמַר שֶׁלֹּא יֹאכַל טָהוֹר עִם הַטָּמֵא. אֶלָּא אָמְרוּ לֹא יֹאכַל הַזָּב עִם הַזָּבָה. הָא זָב עִם מְצוֹרָעַת מוּתָּר. וְיָשַׁב מִחוּץ לְאָהֳלוֹ וְלֹא מִחוּץ לְאָהֳלָהּ. מְצוֹרָע עִם זָבָה אָסוּר. מְצוֹרָע עִם מְצוֹרָעַת אָסוּר.
אבות דרבי נתן נוסח ב
יהי ביתך בית ועד לחכמים שכל זמן שהחכמים ותלמידיהן נכנסין לתוך ביתו של אדם הבית מתברך בזכותן. (שכל) [שכן] מצינו ביעקב אבינו בשעה שנכנס יעקב לתוך ביתו של לבן נתברך הבית בזכותו שנאמר כי מעט אשר היה לך לפני וגו' (בראשית ל' ל') וכן לבן אומר נחשתי ויברכני ה' בגללך (שם שם כ"ז) וכן אתה מוצא ביוסף בשעה שנכנס לביתו של פוטיפר נתברך הבית בזכותו שנאמר ויברך ה' את בית המצרי (שם ל"ט ה') וכה"א ויהי ברכת ה' בכל אשר לו בבית ובשדה (שם שם) וכן את מוצא בארון האלהים על שנכנס לביתו של עובד אדום נתברך הבית בזכותו שנאמר ברך ה' את בית עובד אדום וגו' (שמואל ב' ו' י"ב). והרי הדברים ק"ו ומה ארון האלהים שלא היה בו אלא שני לוחות בלבד נתברך הבית בזכותו חכמים ותלמידיהן שהן נכנסין לביתו של אדם על אחת כמה וכמה שיתברך הבית בזכותם:
סוטה
והיינו דאמר רבי חמא ברבי חנינא מאי דכתיב (במדבר כ, יג) המה מי מריבה אשר רבו המה שראו איצטגניני פרעה וטעו והיינו דקאמר משה (במדבר יא, כא) שש מאות אלף רגלי וגו' אמר להן משה לישראל בשבילי נצלתם כולכם