בראשית מא:נ מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי תענית ותענית

רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי רִבִּי חָנִין בְּשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. נֹחַ בִּכְנִיסָתוֹ לַתֵּיבָה נֶאֶסְרָה לוֹ תַשְׁמִישׁ הַמִּיטָּה. מַה טַעַם. וּבָאתָ אֶל הַתֵּיבָה אַתָּה וּבָנֶיךָ וְאִשְׁתְּךָ וּנְשֵׁי בָנֶיךָ אִתָּךְ. וּבִיצִיאָתוֹ הוּתְּרָה לוֹ תַשְׁמִישׁ הַמִּיטָּה. מַה טַעַם. צֵא מִן הַתֵּיבָה אַתָּה וְאִשְׁתְּךָ וּבָנֶיךָ וּנְשֵׁי בָנֶיךָ אִתָּךְ. אָמַר רִבִּי חִיָיה בַּר בָּא. לְמִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם יָצְאוּ מִן הַתֵּבָה. עַל יְדֵי שֶׁשִּׁימְרוּ יַחַסֵיהֶן זָכוּ לְהִינָּצֵל מִן הַתֵּיבָה. תֵּדַע לָךְ שֶׁהוּא כֵן. דְּתַנִּינָן. חַם כֶּלֶב וְעוֹרֵב קִילְקְלוּ מַעֲשֵׂיהֶן. חַם יָצָא מְפוּחָם. כֶּלֶב יָצָא מְפוּרְסָם בְּתַשְׁמִישׁוֹ. עוֹרֵב יָצָא מְשׁוּנֶּה מִן הַבִּרְיוֹת. אָמַר רִבִּי אָבוּן. כָּתוּב בְּחֶסֶר וּבְכָפָן גַּלְמוּד. בְּשָׁעָה שֶׁאַתְּ רוֹאֶה חִסָּרוֹן בָּא לָעוֹלָם עֲשֵׂה אִשְׁתְּךָ גַּלְמוּדָה. אָמַר רִבִּי לֵוִי. כָּתוּב וּלְיוֹסֵף יוּלָּד שְׁנֵי בָנִים. אֵימָתַי. בְּטֶרֶם תָּבוֹא שְׁנַת הָרָעָב. תַּנֵּי בְשֵׁם רִבּי יְהוּדָה. תְּאֵיבֵי בָנִים מְשַׁמְּשִׁין מִיטּוֹתֵיהֶן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. וּבִלְבַד יוֹם שְׁטָּבְלָה.

אמר ריש לקיש אסור לאדם לשמש מטתו בשני רעבון שנאמר (בראשית מא, נ) וליוסף ילד שני בנים בטרם תבוא שנת הרעב תנא חסוכי בנים משמשין מטותיהן בשני רעבון