וַיֹּ֤אמֶר אֶל־אֶחָיו֙ הוּשַׁ֣ב כַּסְפִּ֔י וְגַ֖ם הִנֵּ֣ה בְאַמְתַּחְתִּ֑י וַיֵּצֵ֣א לִבָּ֗ם וַיֶּֽחֶרְד֞וּ אִ֤ישׁ אֶל־אָחִיו֙ לֵאמֹ֔ר מַה־זֹּ֛את עָשָׂ֥ה אֱלֹהִ֖ים לָֽנוּ׃
תלמוד ירושלמי הוריות
כַּד דְּמַךְ רִבִּי סִימוֹן בַּר זְבִיד עָאַל רִבִּי הִילַי וְאַפְטַר עֲלוֹי. כִּי יֵשׁ לַכֶּסֶף מוֹצָא וגו׳ בַּרְזֶל מֵעָפָר יָֻקּח וגו׳. אֵילּוּ אִם אָבְדוּ יִשׁ לָהֶן חֲלִיפִּין. אֲבָל תַּלְמִיד חָכָם שֶׁמֵּת מִי מֵבִיא לָנוּ כְיוֹצֵא בוֹ. וְהַחׇכְמָה מֵאַיִין תִּימָּצֵא וגו׳. וְנֶעֶלְמָה מֵעֵינֵי כָל חָי וגו׳. אָמַר רִבִּי לֵוִי. מָה אִם אֲחֵי יוֹסֵף עַל שֶׁמָּצְאוּ מְצִיאָה יָצָא לִיבָּם. דִּכְתִיב וַיֵּצֵא לִבָּם. אָנוּ שֶׁאָבַדְנוּ רִבִּי סִימוֹן בַּר זְבִיד עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.
תלמוד ירושלמי ברכות
כַּד דָּמַךְ רִבִּי סִימוֹן בַּר זְבִיד עָאַל רִבִּי לַיא וְאַפְטַר עִילוֹי אַרְבָּעָה דְּבָרִים תַּשְׁמִישׁוֹ שֶׁל עוֹלָם וְכוּלָּן אִם אָבְדוּ יֵשׁ לָהֶן חֲלִיפִּין כִּי יֵשׁ לַכֶּסֶף מוֹצָא וּמָקוֹם לַזָּהָב יָזוֹקוּ בַּרְזֶל מֵעָפָר יוּקָּח וְאֶבֶן יָצוּק נְחוּשָׁה. אֵילּוּ אִם אָבְדוּ יֵשּׁ לָהֶן חֲלִיפִּין. אֲבָל תַּלְמִיד חָכָם שֶׁמֵּת מִי מֵבִיא לָנוּ חֲלִיפָתוֹ. מִי מֵבִיא לָנוּ תְמוּרָתוֹ. וְהַחָכְמָה מֵאַיִן תִּמָּצֵא וְאֵי זֶה מָקוֹם בִּינָה וְנֶעֱלְמָה מֵעֵינֵי כָּל חָי. אָמַר רִבִּי לֵוִי מָה אִם אֲחֵי יוֹסֵף עַל שֶׁמָּצְאוּ מְצִיאָה יָצָא לִבָּם דִּכְתִיב וַיֵּצֵא לִבָּם. אָנוּ שֶׁאָבַדְנוּ אֶת רִבִּי סִימוֹן בַּר זְבִיד עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.
תענית
יתיב רבי יוחנן וקא מתמה אמר מי איכא מידי דכתיבי בכתובי דלא רמיזי באורייתא א"ל אטו הא מי לא רמיזי והכתיב (בראשית מב, כח) ויצא לבם ויחרדו איש אל אחיו לאמר מה זאת עשה אלהים לנו