וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵהֶ֜ם יִשְׂרָאֵ֣ל אֲבִיהֶ֗ם אִם־כֵּ֣ן ׀ אֵפוֹא֮ זֹ֣את עֲשׂוּ֒ קְח֞וּ מִזִּמְרַ֤ת הָאָ֙רֶץ֙ בִּכְלֵיכֶ֔ם וְהוֹרִ֥ידוּ לָאִ֖ישׁ מִנְחָ֑ה מְעַ֤ט צֳרִי֙ וּמְעַ֣ט דְּבַ֔שׁ נְכֹ֣את וָלֹ֔ט בָּטְנִ֖ים וּשְׁקֵדִֽים׃
תלמוד ירושלמי שביעית
משנה: לוּלָבֵי זְרָדִים וְהֶחָרוּבִין יֵשׁ לָהֶן שְׁבִיעִית וְלִדְמֵיהֶן שְׁבִיעִית. יֵשׁ לָהֶן בִּיעוּר וְלִדְמֵיהֶן בִּיעוּר. לוּלָבֵי הָאֵלָה וְהָבּוֹטְנָא וְהָאֲטָדִים יֵשׁ לָהֶן שְׁבִיעִית וְלִדְמֵיהֶן שְׁבִיעִית. אֵין לָהֶן בִּיעוּר וְלֹא לִדְמֵיהֶן בִּיעוּר. אֲבָל לֶעָלִים יֵשׁ לָהֶן בִּיעוּר. מִפְּנֵי שֶׁהֵן נוֹשְׁרִין מֵאָבִיהֶן. הָוֶורֶד וְהַכּוֹפֶר וְהַקְּטָף וְהַלּוֹטֶת. יֵשׁ לָהֶן שְׁבִיעִית וְלִדְמֵיהֶן שְׁבִיעִית. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אֵין לִקְטָף שְׁבִיעִית מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ פֶּרִי. וֶורֶד חָדָשׁ שֶׁכְּבָשׁוֹ בְשֶׁמֶן יָשָׁן יִלָּקֵט הַוֶורֶד. וְיָשָׁן בְּחָדָשׁ חַיָיב בְּבִיעוּר. חָרוּבִים חֲדָשִׁים שֶׁכְּבָשָׁן בְּיַיִן יָשָׁן וִישֵׁנִים בְּחָדָשׁ חַיָיבִין בְּבִיעוּר. זֶה הַכְּלָל כָּל שֶׁהוּא בְּנוֹתֵן טַעַם חַיָיב לְבָעֵר מִין בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ. וּמִין בְּמִינוֹ כָּל שֶׁהוּא. שְׁבִיעִית אוֹסֶרֶת כָּל שֶׁהוּא בְּמִינוֹ וּשְׁלֹא בְמִינוֹ בְּנוֹתֵן טַעַם.
בבא בתרא
ואימא בימי יצחק דכתיב (בראשית כז, לג) מי אפוא הוא הצד ציד ואימא בימי יעקב דכתיב (בראשית מג, יא) אם כן אפוא זאת עשו ואימא בימי יוסף דכתיב (בראשית לז, טז) איפה הם רועים