דברי הימים א טז:מג מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי סנהדרין

כְּתִיב וַיִּסּוֹב דָּוִד וגו׳. מָהוּ הָרֵיקִים. אָמַר רִבִּי בָּא בַּר כַּהֲנָא. הָרֵיקִים שֶׁבָּרֵיקִים זוֹ אָרְכֵסְטֵס. אָמְרָה לוֹ. הַיּוֹם נִגְלָה כְבוֹד בֵּית אַבָּא. אָמְרוּ עָלָיו עַל בֵּית שָׁאוּל שֶׁלֹּא רָאוּ אוֹתָן לֹא עֵקֶב וְלֹא גוֹדֶל מִימֵיהֶן. הָדָא הִיא דִכְתִיב וַיָּבֹא אֶל גִּדְרוֹת הַצֹּאן. רִבִּי בּוּן בֵּרִבִּי לָעְזָר. גָּדֵר לִפְנִים מִגָּדֵר הָיָה. וַיָּבֹא שָׁאוּל לְהָסֵךְ אֶת רַגְלָיו. הֲוָה חֲמִי לֵיהּ מְשַׁלְשֵׁל צִיבְחַד וּמְסַלֵּיק צִיבְחַד. אֲמַר. אָרוּר מַגַּע בְּהָדֵין צְנִיעָה. הָדָא דוּ מַר לֵיהּ. הִנֵּה הַיּוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ וגו׳. וָאָחֻס עָלֶיךָ אֵין כָּתוּב כָּאן אֶלָּא וַתָּחָס עָלֶיךָ. צְנִיעוּתָךְ הִיא חָסָה עָלֶיךָ. וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל מִיכַל וגו׳. וְעִם הָאֲמָהוֹת אֲשֶׁר אָמַרְתְּ עִמָּם אִכָּבֵדָה. שֶׁאֵינָן אֲמָהוֹת אֶלָּא אִימָּהוֹת. וּבַמֶּה נֶעֶנְשָׁה. וּלְמִיכַל בַּת שָׁאוּל לֹא הָיָה לָהּ וָולֶד. וְהָכְתִיב וְהַשִּׁשִּׁי יִתְרְעָם לְעֶגְלָה אִשְׁתּוֹ. אֶלָּא שֶׁגָּעַת כְּעֶגְלָה וָמֵתָה.