וַיִּ֤בֶן הָעִיר֙ מִסָּבִ֔יב מִן־הַמִּלּ֖וֹא וְעַד־הַסָּבִ֑יב וְיוֹאָ֕ב יְחַיֶּ֖ה אֶת־שְׁאָ֥ר הָעִֽיר׃
תלמוד ירושלמי מכות
וְאַתּוֹן אָמְרִין בְּשֵׁם רַב. סָבוּר הָיָה יוֹאָב שֶׁקַּרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ קוֹלְטוּת וְאֵינוֹ קוֹלֵט אֶלָּא גַגּוֹ. שֶׁל שִׁילוֹ קוֹלֵט. וְשֶׁלְּבֵית הָעוֹלָמִים אֵינוֹ קוֹלֵט. וַאֲנִי אוֹמֵר. לֹא מִזְבֵּחַ קוֹלֵט וְלֹא גַגּוֹ קוֹלֵט לֹא שֶׁל שִׁילוֹ קוֹלֵט וְלֹא שֶׁלְּבֵית הָעוֹלָמִים קוֹלֵט. אֵין לְךָ קוֹלֵט אֶלָּא שֵׁשׁ עָרֵי מִקְלָט בִּלְבַד. וְאֶיפְשַׁר יוֹאָב דִּכְתִיב בֵּיהּ תַּחְכְּמוֹנִי רֹאשׁ הַשָּׁלִישִׁי הָיָה טוֹעֶה בַדָּבָר זֶה. אָמַר רִבִּי תַנְחוּמָא. לְסַנְהֶדְרִין בָּרַח. כְּהָדָא דְּתַנֵּי. הֲרוּגֵי בֵית דִּין נִכְסֵיהֶן לַיּוֹרְשִׁין. הֲרוּגֵי מַלְכוּת נִכְסֵיהֶן לַמַּלְכוּת. אָמַר יוֹאָב. מוּטָּב שֶׁאֵיהָרֵג בְּבֵית דִּין וְיִירָשׁוּנִי בָנַיי וְאַל יַהַרְגֵּינִי הַמֶּלֶךְ וְיִירָשֵׁינִי. כַּד שְׁמַע שְׁלֹמֹה כֵּן אָמַר. לְמָמוֹנוֹ אֲנִי צָרִיךְ. מְיָּד וַהֲסִירוֹתִי דְּמֵי חִנָּם. אֵין מָמוֹנוֹ חִנָּם. וַיִּשְׁלַח בְּיַד בְּנָיָהוּ וַיִּפְגַּע בּוֹ וַיְמִיתֵיהוּ וַיֵּקַּבְּרוּהוּ בְּבֵיתוֹ בַּמִּדְבָּר. וְכִי מִדְבָּר הָיָה בֵיתוֹ. אֶלָּא לְלַמְּדָךְ שֶׁכֵּיוָן שֶׁמֵּת יוֹאָב שַׂר צְבָא יִשְׂרָאֵל נַעֲשׂוּ יִשְׂרָאֵל כַּמִּדְבָּר. אִין תֵּימַר. שֶׁהָיָה בוּזֵז וּבוֹנֶה לָהֶן דֵּימוֹסִיּוֹת וּמֶרְחֲצָאוֹת. שְׁבָח. וְאִין תֵּימַר. שֶׁהָיָה בוּזֵז וּמַאֲכִיל חֲכָמִים וְתַלְמִידֵיהֶם. שְׁבַח שְׁבָחִים. וּמְנַיִין שֶׁהָיְתָה סַנְהֶדְרִין גְּדוֹלָה אֶצֶל הַמִּזְבֵּחַ. וְלֹא תַעֲלֶה בְמַעֲלוֹת עַל מִזְבְּחִי. וּמַה כְתִיב תַמָּן. וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם.
סנהדרין
(מלכים א ב, לד) ויקבר בביתו במדבר אטו ביתו מדבר הוא אמר רב יהודה אמר רב כמדבר מה מדבר מופקר לכל אף ביתו של יואב מופקר לכל דבר אחר כמדבר מה מדבר מנוקה מגזל ועריות אף ביתו של יואב מנוקה מגזל ועריות (דברי הימים א יא, ח) ויואב יחיה את שאר העיר אמר רב יהודה אפילו מוניני וצחנתא טעים פריס להו: