כָּל־אֵ֜לֶּה מִבְּנֵ֣י ׀ עֹבֵ֣ד אֱדֹ֗ם הֵ֤מָּה וּבְנֵיהֶם֙ וַאֲחֵיהֶ֔ם אִֽישׁ־חַ֥יִל בַּכֹּ֖חַ לַעֲבֹדָ֑ה שִׁשִּׁ֥ים וּשְׁנַ֖יִם לְעֹבֵ֥ד אֱדֹֽם׃
תלמוד ירושלמי יבמות
כְּתִיב וַיֵּשֶׁב אֲרוֹן יי עִם עוֹבֵד אֱדוֹם בְּבֵיתוֹ שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים וַיְבָרֶךְ יי וגו׳. בְּמָה בֵּירְכוֹ. בְּבָנִים. הָדָא הוּא דִכְתִיב כֵּל אֵלֶּה מִבְּנֵי עוֹבֵד אֱדוֹם הֵמָּה וּבְנֵיהֶם וַאֲחֵיהֶם אִישׁ חַיִל בַּכֹּחַ לַעֲבוֹדָה שִׁשִּׁים וגו׳. דַּהֲוָות כָּל חָדָא מִינְּהֶן יָלְדָה תְּרֵיי בְכָל יַרְחָא. הָא כֵיצַד. טְמֵאָה שִׁבְעָה וּטְהֹרָה שִׁבְעָה וִילֵדַת. טְמֵאָה שִׁבְעָה וּטְהֹרָה שִׁבְעָה וִילֵדַת. שִׁית עָשָׂר לְכָל יֶרַח. לִתְלָתָא יַרְחִין הָא אַרְבָּעִין וּתְמַנְיָיא. וְהוּא אֲשִׁתִּין. הָא חַמְשִׁין וְאַרְבָּעָה. וְתַמְנוֹתֵיהוֹן. הָא אֶשְׁתִּין וּתְרֵיי. הָדָא הִיא דִכְתִיב שִׁשִּׁים וּשְׁנַיִם לְעוֹבֵד אֱדוֹם.
ברכות
שנאמר (דברי הימים א כו, ה) פעלתי השמיני וכתיב (דברי הימים א כו, ה) כי ברכו אלהים (דברי הימים א כו, ח) כל אלה [מבני] (ל) עובד אדום המה ובניהם ואחיהם (אנשי) [איש] חיל בכח לעבודה ששים ושנים לעובד אדום