וְ֠עַתָּה הַחִטִּ֨ים וְהַשְּׂעֹרִ֜ים הַשֶּׁ֤מֶן וְהַיַּ֙יִן֙ אֲשֶׁ֣ר אָמַ֣ר אֲדֹנִ֔י יִשְׁלַ֖ח לַעֲבָדָֽיו׃
תלמוד ירושלמי תענית
אָמַר רִבִּי לָעְזָר. שְׁלֹשָׁה דְבָרִים מְבַטְּלִין אֶת הַגְּזֵירָה קָשָׁה. וְאֵילּוּ הֵן. תְּפִילָּה וּצְדָקָה וּתְשׁוּבָה. וּשְׁלָשְׁתָּן בְּפָסוּק אֶחָד. וְיִכָּנְעוּ עַמִּי אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עֲלֵיהֶם וְיִתְפַּלְלוּ. זוֹ תְפִילָּה. וִיבַקְשׁוּ פָנַיי. זוֹ צְדָקָה. כְּמַה דֵאַתְּ אָמַר אֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָנֶיךָ. וְיָשׁוּבוּ מִדַּרְכֵיהֶם הָרָעִים. זוֹ תְשׁוּבָה. אִם עָשׂוּ כֵן מַה כָתוּב תַּמָּן. וַאֲנִי אֶשְׁמַע הַשָּׁמַיִם וְאֶסְלַח לְחַטָּאתָם וְאֶרְפָּא אֶת אַרְצָם.