וּכְכַלּ֤וֹת שְׁלֹמֹה֙ לְהִתְפַּלֵּ֔ל וְהָאֵ֗שׁ יָֽרְדָה֙ מֵֽהַשָּׁמַ֔יִם וַתֹּ֥אכַל הָעֹלָ֖ה וְהַזְּבָחִ֑ים וּכְב֥וֹד יְהוָ֖ה מָלֵ֥א אֶת־הַבָּֽיִת׃
תלמוד ירושלמי הוריות
הַמָּשׁוּחַ בַּשֶּׁמֶן הַמִּשְׁחָה. בַּבִּנְיָין הָרִאשׁוֹן. לְמְרוּבֶּה בְגָדִים. בַּבִּנְיָין הָאַחֲרוֹן. וַאֲתַאי כַּיי דָמַר רִבִּי אִינָא בְשֵׁם רִבִּי אָחָא. חֲמִשָּׁה דְבָרִים הָיָה בְבֵית הַמִּקְדָּשׁ הָאַחֲרוֹן חָסֵר מְן הָרִאשׁוֹן. מַאי טַעֲמָא. עֲלוּ הָהָר וַהֲבֵאתֶם עֵץ וגו׳ אֶכָּבְדָ חָסֵר ה׳. אֵלּוּ ה׳ דְבָרִים שֶׁהָיוּ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ אַחֲרוֹן חָסֵר מֵהָרִאשׁוֹן. וְאֵילּוּ הֵן. אֵשׁ וָאָרוֹן וְאוּרִים וְתוּמִּים וְשֶׁמֶן הַקּוֹדֶשׁ.
תלמוד ירושלמי מכות
[כְּשֵׁם שֶׁהָעִיר קוֹלֶטֶת כָּךְ הָיָה תְּחוּמָהּ קוֹלֵט.] שָׁלֹשׁ עָרִים הִפְרִישׁ מֹשֶׁה בְּעֶבֶר הַיַּרְדֵּן. מִשֶּׁבָּאוּ לָאָרֶץ הִפְרִישׁוּ עוֹד שָׁלֹשׁ. וּלְעָתִיד לָבוֹא מַפְרִישִׁין עוֹד שָׁלֹשׁ. שֶׁנֶּאֱמַר שָׁלֹשׁ שָׁלֹשׁ שָׁלֹשׁ. הֲרֵי ט׳. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר. שָׁלֹשׁ. שָׁלֹשׁ שֶׁלְּשָׁלֹשׁ שָׁלֹשׁ הֲרֵי ט׳. וְעוֹד הֲרֵי י״ב. רִבִּי נְהוֹרַאי אוֹמֵר. שָׁלֹשׁ שָׁלֹשׁ שָׁלֹשׁ הֲרֵי ט׳. וְעוֹד הֲרֵי י״ב. עַל הַשָּׁלֹשׁ הֲרֵי ט״ו. כָּתוּב שֵׁשׁ עָרֵי מִקְלָט תִּהְיֶינָה לָכֶם. שֶׁיְּהוּ שִׁשָּׁתָן קוֹלְטוֹת כְּאַחַת. וְתֵ מַר אָכֵן. וַתְיָיא כַיי דָמַר רִבִּי שְׂמוּאֵל [בַּר יַיְנָא] בְּשֵׁם רִבִּי אָחָא. חֲמִשָּׁה דְבָרִים חָסַר מִקְדָּשׁ אַחֲרוֹן מִמִּקְדָּשׁ רִאשׁוֹן. דִּכְתִיב עֲלוּ הָהָר וַהֲבֵאתֶם עֵץ וגו׳ עַד וְאֶכָּבְדָה. וְאֶכָּבְדָ כָתוּב חָסֵר ה״א. אֵילּוּ ה׳ דְבָרִים שֶׁחָסַר מִקְדָּשׁ אַחֲרוֹן מִמִּקְדָּשׁ רִאשׁוֹן. וְאֵילּוּ הֵן. אֵשׁ. אָרוֹן. אוּרִים וְתוּמִּים. שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְרוחַ הַקּוֹדֶשׁ.
שבת
כשבנה שלמה את בית המקדש ביקש להכניס ארון לבית קדשי הקדשים דבקו שערים זה בזה אמר שלמה עשרים וארבעה רננות ולא נענה פתח ואמר (תהלים כד, ז) שאו שערים ראשיכם והנשאו פתחי עולם ויבא מלך הכבוד רהטו בתריה למיבלעיה אמרו מי הוא זה מלך הכבוד אמר להו ה' עזוז וגבור חזר ואמר (תהלים כד, ט) שאו שערים ראשיכם ושאו פתחי עולם ויבא מלך הכבוד מי הוא זה מלך הכבוד ה' צבאות הוא מלך הכבוד סלה ולא נענה כיון שאמר (דברי הימים ב ו, מב) ה' אלהים אל תשב פני משיחך זכרה לחסדי דוד עבדך מיד נענה באותה שעה נהפכו פני כל שונאי דוד כשולי קדירה וידעו כל העם וכל ישראל שמחל לו הקב"ה על אותו עון ולא יפה אמר שלמה ושבח אני את המתים שכבר מתו