וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֵלַ֔י רְאֵ֗ה הַֽחִלֹּ֙תִי֙ תֵּ֣ת לְפָנֶ֔יךָ אֶת־סִיחֹ֖ן וְאֶת־אַרְצ֑וֹ הָחֵ֣ל רָ֔שׁ לָרֶ֖שֶׁת אֶת־אַרְצֽוֹ׃
תלמוד ירושלמי שביעית
רִבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ שָׁאַל לְרִבִּי חֲנִינָה הַקּוֹנֶה מֵעַמּוֹן וּמוֹאָב מַהוּ. אָמַר [רִבִּי זְעִירָא] קְשִׁיתָהּ קוֹמֵי רִבִּי יָסָא לֵית עַמּוֹן וּמוֹאָב דְּמֹשֶׁה. אָמַר רִבִּי מָנָא קְשִיתָהּ קוֹמֵי רִבִּי חַגַּיי לֵית עַמּוֹן וּמוֹאָב דְּמֹשֶׁה. לֵית עַמּוֹן וּמוֹאָב דְּרִבִּי לָעְזָר בֶּן עֲזַרְיָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי בּוּן כְּתִיב כִּי חֶשְׁבּוֹן עִיר סִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמוֹרִי הִיא צְרִיכָה לְרִבִּי שִׁמְעוֹן טֻהֲרָה מִיַּד סִיחוֹן וְעוֹג אוֹ לֹא טֻהֲרָה. אִין תֵּימַר טֻהֲרָה חַיֶיבֶת. אִין תֵּימַר שֶׁלֹּא טֻהֲרָה פְטוּרָה. אָמַר רִבִּי תַנְחוּמָא הָחֵל רָשׁ לָרֶשֶׁת אֶת אַרְצוֹ עָשִׂיתִי אֶת אַרְצוֹ חוּלִין לְפָנֶיךָ.