דברים ד:ו מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי סוטה, עבודה זרה ושבת

וּשְׁמַרְתֶּם֮ וַעֲשִׂיתֶם֒ כִּ֣י הִ֤וא חָכְמַתְכֶם֙ וּבִ֣ינַתְכֶ֔ם לְעֵינֵ֖י הָעַמִּ֑ים אֲשֶׁ֣ר יִשְׁמְע֗וּן אֵ֚ת כָּל־הַחֻקִּ֣ים הָאֵ֔לֶּה וְאָמְר֗וּ רַ֚ק עַם־חָכָ֣ם וְנָב֔וֹן הַגּ֥וֹי הַגָּד֖וֹל הַזֶּֽה׃

תלמוד ירושלמי סוטה

בָּרוּךְ בִּכְלָל וּבָרוּךְ בִּפְרָט. אָרוּר בִּכְלָל וְאָרוּר בִּפְרָט. שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה בְרִיתוֹת עַל כָּל דָּבָר וְדָבָר. לִלְמוֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמוֹר וְלַעֲשׂוֹת. וְכֵן בְּהַר סִינַי וְכֵן בְּעַרְבוֹת מוֹאָב. רִבִּי שִׁמְעוֹן הָיָה מוֹצִיא שֶׁלְּהַר גְּרִיזִים וְשֶׁלְּהַר עֵיבָל וּמֵבִיא שֶׁלְּאוֹהֶל מוֹעֵד תַּחְתֵּיהֶן. וְכֵן הָיָה רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. אֵין כָּל דָּבָר וְדָבָר מִן הַתּוֹרָה שֶׁאֵין כָּרוּת עָלָיו חֲמֵשׁ מֵאוֹת וְשִׁבְעִים וְשֵׁשׁ בְּרִיתוֹת. שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה בְּבָרוּךְ וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה בְּאָרוּר. וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה בִּכְלָל וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה בִּפְרָט. הֲרֵי אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה בְּרִיתוֹת. לִלְמוֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמוֹר וְלַעֲשׂוֹת הֲרֵי מֵאָה וְתִשְׁעִים וּשְׁנַיִם בְּרִיתוֹת. וְכֵן בְּהַר סִינַי וְכֵן בְּעַרְבוֹת מוֹאָב. הֲרֵי חֲמֵשׁ מֵאוֹת וְשִׁבְעִים וְשֵׁשׁ בְּרִיתוֹת. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה אִישׁ כְּפַר אֶמַּוּס אוֹמֵר מִשּׁוּם רִבִּי שִׁמְעוֹן. שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים. רִבִּי אוֹמֵר. אִם כְדִבְרֵי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה אִישׁ כְּפַר אֶמַּוּס שֶׁאָמַר מִשּׁוּם רִבִּי שִׁמְעוֹן. אֵין כָּל דָּבָר וְדָבָר מִן הַתּוֹרָה שֶׁאֵין כָּרוּת עָלָיו אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה פְעָמִים עַל כָּל פַּעַם וּפַעַם שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים.
שאל רבBookmarkShareCopy

עבודה זרה

ואמר רבי יהושע בן לוי כל מצות שישראל עושין בעולם הזה באות וטורפות אותם לעובדי כוכבים לעולם הבא על פניהם שנאמר (דברים ד, ו) ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים נגד העמים לא נאמר אלא לעיני העמים מלמד שבאות וטורפות לעובדי כוכבים על פניהם לעוה"ב
שאל רבBookmarkShareCopy

שבת

אר"ש בן פזי א"ר יהושע בן לוי משום בר קפרא כל היודע לחשב בתקופות ומזלות ואינו חושב עליו הכתוב אומר (ישעיהו ה, יב) ואת פועל ה' לא יביטו ומעשה ידיו לא ראו א"ר שמואל בר נחמני א"ר יוחנן מנין שמצוה על האדם לחשב תקופות ומזלות שנאמר (דברים ד, ו) ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים איזו חכמה ובינה שהיא לעיני העמים הוי אומר זה חישוב תקופות ומזלות:
שאל רבBookmarkShareCopy