דברים ה:ט מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי סנהדרין

הלכה: הָעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה כול׳. אַזְהָרָה לָעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה מְנַיִין. לֹא תָעָבְדֵם. כָּרֵת מְנַיִין. אֶתִ יְי הוּא מְגַדֵּף וְנִכְרְתָה. וְלֹא מְגַדְּף כָּתוּב. כְּאָדָם שֶׁהוּא אוֹמֵר לַחֲבֶירוֹ. גִּידַּפְתָּה אֶת כָּל הַקְּעָרָה וְלֹא שִׁיַירְתָּה בָהּ כְּלוּם. מָשָׁל רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָעְזָר אוֹמֵר. לִשְׁנַיִם שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִין וּקְעָרָה שֶׁלְגְּרִיסִין בֵּינֵיהוֹן. פָּשַׁט אֶחָד אַת יָדָו וְגִידֵּף אֶת כָּל הַקְּעָרָה וְלֹא שִׁיֵיר בָהּ כְּלוּם. כָּךְ הַמְגַדֵּף וְהָעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה אֵינוֹ מְשַׁיֵיר לְאַחֲרָיו מִצְוָה. עוֹנֶשׁ מְנַיִין. וְהוֹצֵאתָ הָאִישׁ הַהוּא אוֹ אֶת הָאִשָּׁה הַהִיא אֲשֶׁר עָשׂוּ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה אֶל שְׁעָרֶיךָ וגו׳ עַד וּסְקַלְתֶּם אוֹתָם בָּאֲבָנִים וָמֵתוּ.

לֹא תָעָבְדֵם. הָיִיתִי אוֹמֵר. עַד שֶׁיַּעֲבוֹד כָּל עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁבָּעוֹלָם. תַּלְמוּד לוֹמַר לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם. הִשְׁתַּחֲוָיָה בִּכְלָל הָיְתָה וְלָמָּה יָצָאת. לְהַקִּישׁ אֵלֶיהָ. אֶלָּא מַה הִשְׁתַּחֲוָיָה מְיוּחֶדֶת מַעֲשֶׂה יָחִיד וְחַיָיבִין עָלֶיהָ בִפְנֵי עַצְמָהּ. אַף אֲנִי אַרְבֶּה כָּל מַעֲשֶׂה וּמַעֲשֶׂה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ חַיָיבִין עָלָיו בִּפְנֵי עַצְמוֹ. אַף עַל גַּב דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָעְזָר אָמַר. זִיבֵּחַ וְקִיטֵּר וְנִיסַּךְ בְּהֶעֱלֶם אֶחָד אֵינוֹ חַיָיב אֶלָּא אַחַת. מוֹדֶה שֶׁאִם עָבְדָהּ בַּעֲבוֹדָתָהּ בַּעֲבוֹדַת הָגָּבוֹהַּ בַּעֲבוֹדַת הִשְׁתַּחֲוָיָה שֶׁהוּא חַיָיב עַל כַּל אַחַת וְאַחַת. כְּדָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בְּשֵׁם רִבִּי זְעִירָא. וְלֹא יִזְבְּחוּ עוֹד אֶת זִבְחֵיהֶם לַשְּׂעִירִים. אָמְרוּ לֵיהּ. מַטִּי תָּנָהּ לַקָּדָשִׁים.

רִבִּי בּוּן בַּר חִיָיה בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָה. לֹא תָעָבְדֵם כְּלָל. לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לֶהֶם פְּרָט. כִּי לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לְאֵל אַחֵר חָזַר וְכָלַל. כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל אֵין בִּכְלָל אֶלָּא מַה שֶׁבִּפְרָט. רִבִּי בּוּן בַּר כָּהֲנָא בְעָא קוֹמֵי רִבִּי הִילָא. לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן כְּלָל. זוֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יָחֳרָם פְּרָט. בִּלְתִּי לַיי לְבַדּוֹ. חָזַר וָכָלַל. כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל וְהַכֹּל בִּכְלָל. וְרִיבָה אֶת הַמְגַפֵּף וְהַמְנַשֵּׁק. אָמַר לֵיהּ. לְאֵי זֶה דָּבָר נֶאֶמְרָה הִשְׁתַּחֲוָיָה. לֹא לְלַמֵּד עַל עַצְמוֹ שֶׁהוּא מַעֲשֶׂה. הַמְגַפֵּף וְהַמִּשְׁתַּחֲוֶה שֶׁאֵינָן מַעֲשֶׂה.