שָׁמ֣֛וֹר אֶת־י֥וֹם֩ הַשַׁבָּ֖֨ת לְקַדְּשׁ֑֜וֹ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖֣ ׀ יְהוָ֥֣ה אֱלֹהֶֽ֗יךָ
תלמוד ירושלמי נדרים
שָׁוְא וְשֶׁקֶר שְׁנֵיהֶם נֶאֶמְרוּ בְדִיבּוּר אֶחָד. מַה שֶׁאֵי אֶיפְשַׁר לַפֶּה לוֹמַר וְלֹא לָאוֹזֶן לִשְׁמוֹעַ. זָכוֹר וְשָׁמוֹר שְׁנֵיהֶם בְדִבּוּר אֶחָד נֶאֶמְרוּ. מַה שֶׂאֵי אֶפְשַׁר לַפֶּה לוֹמַר וְלֹא לָאוֹזֶן לִשְׁמוֹעַ. מְחַלְלֶיהָ מוֹת יוּמָת וּשְׁנֵי כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְמִימִים נֶאֶמְרוּ בְדִיבּוּר אֶחָד. מַה שֶׁאֵי אֶיפְשַׁר לַפֶּה לוֹמַר וְלֹא לָאוֹזֶן לִשְׁמוֹעַ. עֶרְוַת אֵשֶׁת אָחִיךָ לֹא תְגַלֵּה יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ שְׁנֵיהֶן נֶאֶמְרוּ בְדִיבּוּר אֶחָד. וְלֹא תִסּוֹב נַחֲלָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמַּטֶּה לְמַטֶּה אַחֵר וְכָל בַּת יוֹרֶשֶׁת נַחֲלָה שְׁנֵיהֶן בְדִיבּוּר אֶחָד. גְּדִילִים תַּעֲשֶׂה לְךָ לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז שְׁנֵיהֶן בְדִבּוּר אֶחָד נֶאֶמְרוּ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר אַחַת דִּיבֵּר אֱלֹהִים שְׁתַּיִם זוֹ שָׁמַעְנוּ. וּכְתִיב הֲלֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ נְאוּם יי וּכְפַטִּישׁ יְפוֹצֵץ סָלַע.
שבועות
מידי איריא הא כדאיתא והא כדאיתא ומאי דבר אחד הן דבדיבור אחד נאמרו כדתניא (שמות כ, ח) זכור (דברים ה, יא) ושמור בדיבור אחד נאמרו מה שאין יכול הפה לדבר ומה שאין האוזן יכול לשמוע
ברכות
אלא אמר רבא אמר קרא (שמות כ, ז) זכור (דברים ה, יא) ושמור כל שישנו בשמירה ישנו בזכירה והני נשי הואיל ואיתנהו בשמירה איתנהו בזכירה