דברים ה:יט מקורות בתלמוד: אבות דרבי נתן, תלמוד ירושלמי מגילה, סוטה וסנהדרין

ע״י משה נתנה תורה בסיני שנאמר (דברים ה׳:י״ט) ויכתבם על שני לוחות אבנים ויתנם אלי ולהלן הוא אומר (ויקרא כ״ו:מ״ו) אלה החוקים והמשפטים והתורות אשר נתן ה׳ בינו ובין בני ישראל בהר סיני ביד משה. תורה שנתן הקב״ה לישראל לא נתנה אלא ע״י משה שנא׳ ביני ובין בני ישראל זכה משה להיות שליח בין בני ישראל למקום. משה (עשה את איל המלואים ואת) שמן המשחה ומשח בו אהרן ובניו כל שבעת ימי המלואים ממנו נמשחו כהנים גדולים ומלכים ואלעזר שרף פרת החטאת שממנו טמאים מטהרים לדורות. א״ר אליעזר גדולה מדה זו שהיא נוהגת לדורות שאהרן ובניו נתקדשו בשמן המשחה שנא׳ (שמות ל׳:ל׳) ואת אהרן ואת בניו תמשח וקדשת אותם לכהן׃

רַב וְרִבִּי חֲנִינָה וְרִבִּי יוֹנָתָן וּבַר קַפָּרָא וְרִבִּי יְהוּשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמְרוּ. הַמְגִילָּה הַזֹּאת נֶאֶמְרָה לָמֹשֶׁה מִסִּינַי. אֶלָּא שֶׁאֵין מוּקְדָּם וּמְאוּחָר בַּתּוֹרָה. רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. הַנְּבִיאִים וְהַכְּתוּבִּים עֲתִידֵין לִיבָּטֵל. וַחֲמֵשֶׁת סִיפְרֵי תוֹרָה אֵינָן עֲתִידֵין לִיבָּטֵל. מַה טַעֶמָא. קוֹל גָּדוֹל וְלֹא יָסָף. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. אַף מְגִילַּת אֶסְתֵּר וַהֲלָכוֹת אֵינָן עֲתִידֵין לִיבָּטֵל. נְאֱמַר כָּאן קוֹל גָּדוֹל וְלֹא יָסָף. וְנֶאֱמַר לְהַלָּן וְזִכְרָם לֹא יָסוּף מִזַּרְעָם. הֲלָכוֹת. הֲלִיכוֹת עוֹלָם לוֹ.

(בראשית לח, כו) ולא יסף עוד לדעתה אמר שמואל סבא חמוה דרב שמואל בר אמי משמיה דרב שמואל בר אמי כיון שידעה שוב לא פסק ממנה כתיב הכא ולא יסף עוד לדעתה וכתיב התם (דברים ה, יט) קול גדול ולא יסף