דברים ו:ח מקורות בתלמוד: מסכת תפילין, תלמוד ירושלמי הוריות, תלמוד ירושלמי סנהדרין ותלמוד ירושלמי מעשר שני

העושה תפלתו עגולה סכנה שאין בה מצוה נותנה על מצחו או על פיסת ידו הרי זו דרך המינות ציפה זהב ונותנה על נקלה שלו והוא בית יד הרי זו דרך החיצונים בית:

וְלֹא נִמְצֵאתָ עוֹקֵר כָּל שֵׁם שׁוֹמֶרֶת יוֹם כְּנֶגֶד יוֹם. בְּשֶׁאָמְרוּ. הַלַּיְלָה מוּתָּר וְהַיּוֹם אָסוּר. וְלֹא נִמְצֵאתָ עוֹקֵר כָּל שְׁחִיחָה. שְׁמוּאֵל בַּר אַבָּא אָמַר. בְּשֶׁאָמְרוּ. אַמָּה מוּתֶּרֶת וּשְׁתֵּי אַמּוֹת אֲסוּרוֹת. וְלֹא נִמְצֵאתָ עוֹקֵר כָּל שֵׁם הִשְׁתַּחֲוָיָיה. בְּשֶׁאָמְרוּ. מוּתָּר לְהִשְׁתַּחֲוֹת וְאָסוּר לָשׁוּחַ. וְלֹא נִמְצֵאתָ עוֹקֵר כָּל שֵׁם הוֹצָאָה. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. בְּשֶׁאָמְרוּ. גְּרוֹגֶרֶת מוּתֶּרֶת וּשְׁתֵּי גְרוֹגְרוֹת אֲסוּרוֹת. וְאַתְיָיא כְּמָאן דָּמַר. הַכְנָסָה וְהוֹצָאָה אַחַת הִיא. בְּרַם כְּמָאן דָּמַר. הַכְנָסָה וְהוֹצָאָה שְׁתַּיִם הֵן. וְלֹא נִמְצֵאתָ עוֹקֵר כָּל שֵׁם הַכְנָסָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. לֹא שֶׁהוֹרוּ מוּתָּר לֶאֱכוֹל חֵלֶב. יוֹדְעִין הָיוּ שֶׁאָסוּר לוֹכַל חֵלֶב. וְהַתּוֹרָה נָתְנָה רְשׁוּת לְבֵית דְּין לְהוֹרוֹת. רִבִּי בּוּן בַּר חִיָיה בָּעֵי. כְּזַיִת הַיּוֹם וְכִשְׁנֵי זֵיתִים לְמָחָר. הֵיךְ עֲבִידָא נָביא וּמַדִּיחַ. יָכוֹל אִם יֹאמְרוּ לָךְ. אַל תִּתֵּן תְּפִילִּין הַיּוֹם תֵּן לְמָחָר. תִּשְׂמַע לָהֶם. תַּלְמוּד לוֹמַר לָלֶכֶת בָּהֶם. בְּכוּלָּן לֹא בְמִקְצָתָן. הֲרֵי עָקַרְתָּ שֵׁם כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם. וַתֵּ מַר אֵין כָּאן עֲקִירַת הַגּוּף. וְכָא אֵין כָּאן עֲקִירַת גּוּף. רִבִּי מָנָא שָׁמַע לָהּ מִן דְּבַתְרָה. שְׁמוּאֵל בַּר בָּא אָמַר. בְּשֶׁאָמְרוּ. אַמָּה מוּתֶּרֶת וּשְׁתֵּי אַמּוֹת אֲסוּרוֹת. הֲרֵי עָקַרְתָּ שֵׁם כָּל אוֹתָּה הָאַמָּה. וְתֵי מַר אֵין כָּאן עֲקִירַת גּוּף. וָכָא אֵין כָּאן עֲקִירַת גּוּף.

משנה: חוֹמֶר בְּדִבְרֵי סוֹפְרִים מִבְּדִבְרֵי תוֹרָה הָאוֹמֵר אֵין תְּפִילִּין כְּדֵי לַעֲבוֹר עַל דִּבְרֵי תוֹרָה פָּטוּר חָמֵשׁ טוֹטָפוֹת לְהוֹסִיף עַל דִּבְרֵי סוֹפְרִים חַיָיב: אֵין מְמִיתִין אוֹתוֹ לֹא בְּבֵית דִּין שֶׁבְּעִירוֹ וְלֹא בְּבֵית דִּין שֶׁבְּיַבְנֶה אֶלָּא מַעֲלִין אוֹתוֹ לְבֵית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁבִּירוּשָׁלִַם וּמְשַׁמְּרִין אוֹתוֹ עַד הָרֶגֶל וּמְמִיתִין אוֹתוֹ בָרֶגֶל שֶׁנֶּאֱמַר וְכָל הָעָם יִשְׁמְעוּ וְיִירָאוּ דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אֵין מְעַנִּין אֶת דִּינוֹ שֶׁל זֶה אֶלָּא מְמִיתִין אוֹתוֹ מִיָּד וְכוֹתְבִין וְשׁוֹלְחִין שְׁלוּחִים בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת אִישׁ פְּלוֹנִי בֶּן אִישׁ פְּלוֹנִי נִתְחַיָיב מִיתָה בְּבֵית דִּין: