דברים ו:ט מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי סוכה, מסכת תפילין, תלמוד ירושלמי סנהדרין ותלמוד ירושלמי יומא

אִילּוּ בַיִת שֶׁהוּא גָבוֹהַּ מִכַּמָּה שֶׁמָּא אֵינוֹ חַיָיב בְּמַעֲקֶה. אֵינוֹ חַיָיב בִּמְזוּזָה. אֶלָּא בַיִת מְקוּרֶה. אֵין סוכָּה מְקוּרָה. מָצִינוּ סִיכּוּךָ שֶׁהוּא כְקִירוּי. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. הִרְחִיק אֶת הַסִּיכּוּךְ מִן הַדְּפָנוֹת שְׁלשָׁה טְפָחִים פְּסוּלָה. אֶלָּא בַיִת מְגוּפָּף וְאֵין סוּכָּה מְגוּפֶפֶת. וַהֲרֵי אֶכְּסֶדְרָה שֶׁנִּפְרְצָה בִּמְלוֹאָהּ לִרְשׁוּת הָרַבִּים. רִבִּי אִילָא [בְשֵׁם] רַב וְרִבִּי יוֹחָנָן תְּרֵיהוֹן אָמְרִין. מְטַלְטְלִין בְּכוּלָּהּ. מַאי כְדוֹן. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. הַתּוֹרָה אָמְרָה בַּסּוּכּוֹת תֵּשְׁבוּ. עַד עֶשְׂרִים אַמָּה אַתְּ יוֹשֵׁב בְּצִילָּהּ שֶׁלְסוּכָּה. מֵעֶשְׂרִים אַמָּה וּלְמַעֲלָן אַתְּ יוֹשֵׁב בְּצִילָּן שֶׁלְדַּפְנוֹת. אָמַר רִבִּי יוֹנָה. הָדָא דְאַתְּ אָמַר. בִּנְתוּנָה לְמַעֲלָה מֵעֶשְׂרִים אַמָּה לַדַּפְנוֹת. אֲבָל אִם הָיְתָה נְתוּנָה לְמַטָּה מֵעֶשְׂרִים אַמָּה לַדַּפְנוֹת כְּשֵׁירָה. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹסֵה. עַל דַּעְתָּךְ דְּאַתְּ אָמַר. בַּדַּפְנוֹת הַדָּבָר תָּלוּי. נִיתְנֵי. סוּכָּה שֶׁהִיא נְתוּנָה לְמַעֲלָה מֵעֶשְׂרִים אַמָּה לַדַּפְנוֹת פְּסוּלָה. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב. בְּשֶׁאֵינָהּ מַחֳזֶקֶת אֶלָּא רֹאשׁוֹ וְרוּבּוֹ וְשׁוּלְחָנוֹ. אֲבָל אִם הָיְתָה מַחֲזֶקֶת יוֹתֵר כְּשֵׁירָה. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יֹאשִׁיָה. בְּשֶׁאֵין דַּפְנוֹתֶיהָ עוֹלוֹת עִמָּהּ. אֲבָל אִם הָיוּ דַּפְנוֹתֶיהָ עוֹלוֹת עִמָּהּ כְּשֵׁירָה. וְהָא מַתְנִיתָא פְלִיגָא. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה. מַעֲשֶׂה בְסוּכָּתָהּ שֶׁלְהֶילֵנֵי הַמַּלְכָּה בְלֹוד שֶׁהָיְתָה גְבוֹהָה יוֹתֵר מֵעֶשְׂרִים אַמָּה וְהָיוּ חֲכָמִים נִכְנָסִין וְיוֹצְאֵין בָָּהּ וְלֹא אָמַר אָדָם דָּבָר. אָמְרוּ לוֹ. מִפְּנֵי שֶׁהִיא אִשָּׁה וְאֵין אִשָּׁה מְצֻּוָּה עַל הַמִּצְוֹת. אָמַר לָהֶן. אִם מִשָּׁם רְאָיָיה וַהֲלֹא שִׁבְעָה בָנִים תַלְמִידֵי חֲכָמִים הָיוּ לָהּ. אִית לָךְ מֵימַר. בְּסוּכָּתָהּ שֶׁלְהֶילֵנֵי בְּשֶׁאֵינָהּ מַחֲזֶקֶת אֶלָּא כְדֵי רֹאשׁוֹ וְרוּבּוֹ וְשׁוּלְחָנוֹ. אֶלָּא בְּשֶׁאֵין דַּפְנוֹתֶיהָ עוֹלוֹת עִמָּהּ. מִסְתַבְּרָא מַה דָאָמַר רִבִּי יֹאשִׁיָה. לֵית הִיא פְלִיגָא. דְּכֵן אָרְחֵיהוֹן דַּעֲתִּירַיָיא מֵיעֲבַד דַּפְנָתָא קְלִילָן דִּי יַיא קְרוּרָה עָלִיל.

תפלה של יד ניתנה בגובה של יד אף בין עיניך בגובה של ראש על ידך בין עיניך מה על ידך בגובה של יד אף בין עיניך בגובה של ראש כדברי ר״א בן יעקב ר׳ יהודה אומר נאמר על ידך ונאמר בין עיניך מה על ידך שהוא ראוי ליטמא (ברגע) [בנגע] אחד אף בין עיניך מקום שהוא ראוי ליטמא (ברגע) [בנגע] אחד נאמר בין עיניך ונאמר (דברים י״ד:א׳) ולא תשימו קרחה בין עיניכם מה קרחה במקום השער אף תפלה לא תתן אלא במקום השיער נאמר וכתבתם ונאמר וקשרתם יד הכותבת היא יד הקושרת:

רַב אָמַר. קֹרַח אֶפִּיקֹרֻסִי הָיָה. מֶה עָשָׂה. עָמַד וְעָשָׂה טַלִּיּוֹת שֶׁכּוּלָּן תְּכֵלֶת. אֲתַא גַבֵּי מֹשֶׁה. אֲמַר לֵיהּ. מֹשֶׁה רַבֵּינוּ. טַלִּית שֶׁכּוּלָּהּ תְּכֵלֶת מָהוּ שֶׁתְּהֵא חַיֶיבֶת בַּצִּיצִית. אָמַר לוֹ. חַיֶיבֶת. דִּכְתִיב גְּדִילִים תַּעֲשֶׂה לָּךְ וגו׳. בַּיִת שֶׁהוּא מָלֵא סְפָרִים מָהוּ שֶׁיְּהֵא חַיָיב בִּמְזוּזָּה. אָמַר לוֹ. חַיָיב בִּמְזוּזָּה. דִּכְתִיב וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ וגו׳. אָמַר לוֹ. בַּהֶרֶת כִּגְרִיס מָהוּ. אָמַר לוֹ. טָמֵא. פָּרְחָה בְכוּלּוֹ. אָמַר לוֹ. טָהוֹר. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר קֹרַח. אֵין תּוֹרָה מִן הַשָּׁמַיִם וְלֹא מֹשֶׁה נָבִיא וְלֹא אַהֲרֹן כֹּהֵן גָּדוֹל. בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה אָמַר מֹשֶׁה. רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים. אִם נִבְרָא לָאָרֶץ פֶּה מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית הֲרֵי מוּטָּב. וְאִם לָאו יִבָּרֵא לָהּ מֵעַכְשָׁיו. וְאִם בְּרִיאָה יִבְרָא יְי.