וּנְתָנָ֞ם יְהוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ לְפָנֶ֖יךָ וְהִכִּיתָ֑ם הַחֲרֵ֤ם תַּחֲרִים֙ אֹתָ֔ם לֹא־תִכְרֹ֥ת לָהֶ֛ם בְּרִ֖ית וְלֹ֥א תְחָנֵּֽם׃
תלמוד ירושלמי קידושין
רַב הוּנָא אָמַר. בִּימֵי רִבִּי לָעְזָר בֶּן עֲזַרְיָה בִּיקְשׁוּ לְקָרְבָן. רִבִּי אַבָּהוּ מַפִּיךְ לִישְׁנָא. בִּימֵי רִבִּי לָעְזָר. אָמְרוּ. מִי מְטַהֵר חֶלְקוֹ שֶׁלַּמִּזְבֵּחַ. הָדָא אָמְרָה יְהוֹשֻׁעַ רִיחֲקָן. אֲפִילוּ תֵימָא. יְהוֹשֻׁעַ רִיחֲקָן. כְּלוּם רִיחֲקָן אֶלָּא פְסוּלֵי מִשְׁפָּחָה. אִין תֵּימַר. מִשּׁוּם פְּסוּלֵי עֲבֵירוֹת. מֵעַתָּה הַבָּא עַל הַנְּתִינָה לֹא יְהֵא לָהּ קְנָס. וְהָתַנִּינָן. הַבָּא עַל הַנְּתִינָה יֵשׁ לָהּ קְנָס. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר. אֵירְרָן כְּנָחָשׁ. שֶׁנֶּאֱמַר וְעַתָּה אֲרוּרִים אַתֶּם. וְכָתוּב וַיֹּאמֶר אִישׁ יִשְׂרָאֵל אֶל הַחִוִּי. וְכִי חִיוִּי הָיוּ. אֶלָּא שֶׁעָשׂוּ מַעֲשֶׂה חִיוִּי. אָמַר. יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךְ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת. אֶלָּא הֲרֵינִי הוֹלֵךְ וּמְרַמֶּה בָהֶן וְהֵן אוֹכְלִין וְנֶעֱנָשִׁין וַאֲנִי יוֹרֵשׁ אֶת הָאָרֶץ לְעַצְמִי. כָּךְ עָשׂוּ אֵילּוּ. אָמְרוּ. יוֹדְעִין אָנוּ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לְיִשְׂרָאֵל כִּי הַחֲרֵם תַּחֲרִימֵם הַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַפְּרִזִי כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ יי אֱלֹהֶיךָ. וְכָתוּב לֹא תִּכְרֹת לָהֶם בְּרִית. הֲרֵי אָנוּ הוֹלְכִין וּמְרַמִּין בָּהֶן וְהֵם כּוֹרְתִין עִמָּנוּ בְּרִית. מַה נַפְשֵׁךְ. יְהָרְגוּ אוֹתָנוּ עָבְרוּ עַל הַשְּׁבוּעָה. יְקַיְימוּ אוֹתָנוּ עָבְרוּ עַל הַגְּזֵירָה. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ הֵן נֶעֱנָשִׁין וְאָנוּ יוֹרְשִׁין הָאָרֶץ.
תלמוד ירושלמי ברכות
הָרוֹאֶה אִילָנוֹת נָאִים וּבְנֵי אָדָם נָאִים אוֹמֵר בָּרוּךְ שֶׁכֵּן בָּרָא בִּרְיוֹת נָאוֹת בְּעוֹלָמוֹ. מַעֲשֶׂה בְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁרָאָה גוֹיָה אִשָּׁה נָאָה וּבִירֵךְ עָלֶיהָ. לֹא כֵּן אָמַר רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא רִבִּי בָּא רִבִּי חִיָיא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן לֹא תְחוֹנֵּם לֹא תִתֵּן עֲלֵיהֶן חֵן. מַה אָמַר. [אַבַסְקַנְטָא] לֹא אָמַר. אֶלָּא שֶׁכַּךְ בָּרָא בִּרְיוֹת נָאוֹת בְּעוֹלָמוֹ. שֶׁכֵּן אֲפִילוּ רָאָה גָּמָל נָאֶה סוּס נָאֶה חֲמוֹר נָאֶה אוֹמֵר בָּרוּךְ שֶׁבָּרָא בִּרְיוֹת נָאוֹת בְּעוֹלָמוֹ. זוּ דַּרְכּוֹ שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל לְהִסְתַּכֵּל בַּנָּשִׁים. אֶלָּא דֶּרֶךְ עַקְמוּמִיתָה הָיְתָה. כְּגוֹן הָהֵן פופסדס. וְהִבִּיט בָּהּ שֶׁלֹּא בְטוֹבָתוֹ.
תלמוד ירושלמי סוטה
כְּתִיב וַיָּבוֹאוּ עַד כַּרְמֵי תִמְנָתָה. אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ אָבִיו וְאִמּוֹ מַרְאִין לוֹ כַּרְמֵי תִמְנָתָה זְרוּעִים כִּלְאַיִם וְאוֹמְרִים לוֹ. בְּנִי. כְּשֵׁם שֶׁכַּרְמֵיהֶן זְרוּעִין כִּלְאַיִם. כָּךְ בְּנוֹתֵיהֶם זְרוּעוֹת כִּלְאַיִם. וְאָבִיו וְאִמּוֹ לֹא יָדְעוּ כִּי מֵיי הִיא כִּי תוֹאָנָה הוּא מְבַקֵּשׁ מִפְּלִשְׁתִּים. אָמַר רִבִּי לָעְזָר. בְּשִׁבְעָה מְקוֹמוֹת כְּתִיב לֹא תִּתְחַתֵּן בָּם. אָמַר רִבִּי אָבִין. לֶאֱסוֹר שִׁבְעָה עַמָּמִין. וְהָכָא הוּא אָמַר הָכֵין. אָמַר רִבִּי יִצְחָק אִם לַלֵּצִים הוּא יָלִיץ.