כִּֽי־יָסִ֤יר אֶת־בִּנְךָ֙ מֵֽאַחֲרַ֔י וְעָבְד֖וּ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֑ים וְחָרָ֤ה אַף־יְהוָה֙ בָּכֶ֔ם וְהִשְׁמִידְךָ֖ מַהֵֽר׃
תלמוד ירושלמי יבמות
שִׁפְחָה. הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ תִּהְיֶה לַאדוֹנֶיהָ. נָכְרִית. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר בְּשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי. כְּתִיב לֹא תִּתְחַתֵּן בָּם וּכְתִיב כִּי יָסִיר אֶת בִּנְךָ מֵאַחֲרַי. בִּנְךָ מִיִּשְׂרָאֵלִית קָרוּי בִּנְךָ. וְאֵין בִּנְךְ מִגּוֹיָה קָרוּי בִּנְךָ אֶלָּא בְּנָהּ.
יבמות
א"ר יוחנן משום ר' שמעון בן יוחי אמר קרא (דברים ז, ד) כי יסיר את בנך מאחרי בנך מישראלית קרוי בנך ואין בנך הבא מן העובדת כוכבים קרוי בנך אלא בנה