דברים טו:טז מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי יבמות, תלמוד ירושלמי קידושין, תלמוד ירושלמי פסחים וקידושין

וּמוּפְנֶה הוּא. וַהֲלֹא דְרוּשָׁה הִיא. כְּהָדָא דְתַנֵּי. תּוֹשָׁב זֶה קָנוּי קִנְיַין עוֹלָם. שָׂכִיר זֶה קָנוּי קִנְיַין שָָׁנִים. יֹאמַר תּוֹשָׁב. מַה תַלְמוּד לוֹמַר שָׂכִיר. הַקָּנוּי קִנְיַין עוֹלָם אֵינוֹ אוֹכֵל. וְהַקָּנוּי קִינְיַין שָׁנִים אוֹכֵל. אִילּוּ כֵן הָיִיתִי אוֹמֵר. תּוֹשָׁב זֶה הַקָּנוּי קִנְיַין שָׁנִים. וּכְשֶׁהוּא אוֹמֵר שָׂכִיר בָּא הַשָּׂכִיר לְלַמֵּד עַל הַתּוֹשָׁב שֶׁהוּא קִנְיַין עוֹלָם. אָמַר רִבִּי מַתְּיָה. מִּכֵּיוָן דִּכְתִיב וְכָל עָרֵל לֹא יֹאכַל בּוֹ כְּמִי שֶׁהוּא מוּפְנֶה מִצַּד אֶחָד.

משנה: עֶבֶד עִבְרִי נִקְנֶה בְּכֶסֶף וּבִשְׁטָר וְקוֹנֶה אֶת עַצְמוֹ בַּשָׁנִים וּבַיּוֹבֵל וּבְגִרְעוֹן כֶּסֶף. יְתֵירָה עָלָיו אָמָה הָעִבְרִיָּה שֶׁקּוֹנָה אֶת עַצְמָהּ בַּסֵּימָנִים. הַנִּרְצָע נִקְנֶה בָרְצִיעָה וְקוֹנֶה אֶת עַצְמוֹ בַּיּוֹבֵל וּבְמִיתַת הָאָדוֹן.

רִבִּי אִימִּי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. לְהוֹרָיָיה הִילְּכוּ אַחַר יְשִׁיבַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. לְטוּמְאָה הִילְּכוּ אַחַר רוֹב נִכְנָסִין לָעֲזָרָה. מַה. בָּכָל כַּת וָכַת מְשַׁעֲרִין. אוֹ אֵין מְשַׁעֲרִין אֶלָּא כַת הָרִאשׁוֹנָה בִלְבַד. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה בֵּרִבִּי בּוּן. עַד שֶׁהֵן מִבַּחוץ הֵן מְשַׁעֲרִין עַצְמָן. אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. לַרְאִיָיה הִילְּכוּ מִלְּבוֹא חֲמָת עַד נַחַל מִצְרַיִם. רִבִּי תַנְחוּמָא בְשֵׁם רִבִּי חוּנָה. טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה בָעֵת הַהִיא אֶת הֶחָג וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ וגו׳.