כִּ֛י לֹא־יֶחְדַּ֥ל אֶבְי֖וֹן מִקֶּ֣רֶב הָאָ֑רֶץ עַל־כֵּ֞ן אָנֹכִ֤י מְצַוְּךָ֙ לֵאמֹ֔ר פָּ֠תֹחַ תִּפְתַּ֨ח אֶת־יָדְךָ֜ לְאָחִ֧יךָ לַעֲנִיֶּ֛ךָ וּלְאֶבְיֹנְךָ֖ בְּאַרְצֶֽךָ׃ (ס)
מסכת כלה רבתי
ברייתא אמרו עליו על ר׳ טרפון עשיר גדול היה ולא היה נותן מתנות רבות לעניים פעם אחת א״ל ר׳ עקיבא רצונך אקח לך עיר אחת או שתים א״ל הן הלך ר׳ טרפון הביא לו ארבע אלפים דינרי זהב הלך ר׳ עקיבא חלקם לעניים לימים מצאו ר׳ טרפון א״ל היכן עיירות (ששלחת) [שלקחת] לי תפשו בידו והוליכו לבית המדרש והביא תינוק ובידו ספר תהלים והיה קורא והולך עד שהגיע לפסוק זה פזר נתן לאביונים: [גמ'] ור׳ טרפון פתוח תפתח לית ליה אין הוה יהיב. ור׳ עקיבא אמאי אכפייה א״ל לפום גמלא שיחנא. אזל ר׳ עקיבא יהיב שליש לעניים ושני שלישים חלק למתנין ולעוסקי באורייתא ולספריא כד אשכחיה א״ל היכן אומנותי א״ל קניתי לך בה א״ל ומאי עיסקא כלום טבא היא א״ל טבא היא שפיר עד דלית סוף. עייליה לבי מדרשא א״ל היכן היא א״ל גבי דוד מלכא דישראל דכתיב פזר נתן לאביונים א״ל למה עבדת הכי א״ל ולא ידעת שנקדימון בן גורין בשעה שהיה יוצא מביתו לבית המקדש פילכי מילת היו מציעין לו תחתיו ובאים עניי ישראל ונוטלים אותו ואפילו הכי משום דלא עביד כדבעיא ליה איענש. א״ל הכי קאמינא לך אמאי לא עבדת מרעות נפשאי. א״ל כלום עבידנא או יהיבנא אלא מדידך א״ל שאני אומר גדול המעשה יותר מן העושה שנאמר והיה מעשה הצדקה שלום:
תענית
אמר ליה רבי יוחנן איהדר ואוקי בנפשאי (דברים טו, יא) כי לא יחדל אביון מקרב הארץ ר' יוחנן הדר אילפא לא הדר עד דאתא אילפא מליך רבי יוחנן
בבא מציעא
(דברים טו, ח) פתח תפתח אין לי אלא לעניי עירך לעניי עיר אחרת מנין ת"ל פתח תפתח מכל מקום