וְכִֽי־תְשַׁלְּחֶ֥נּוּ חָפְשִׁ֖י מֵֽעִמָּ֑ךְ לֹ֥א תְשַׁלְּחֶ֖נּוּ רֵיקָֽם׃
מסכת עבדים
השלים את שניו לא ישלחנו ריקם. דכתיב (דברים ט״ו:י״ג-י״ד) וכי תשלחנו חפשי מעמך לא תשלחנו ריקם העניק תעניק לו ראב״ע אומר אם מתברך הוא על רגלו מעניק לו ואם לאו אינו מעניק לו אר״ע בין כך ובין כך לא יפחות (ס"א לו) מחמשים זוז. בכל מעניקים חוץ מעבדים ושטרות וקרקעות. אחד איש ואחד אשה אלא שהאיש קונה עבד עברי ואין האשה קונה עבד עברי:
סוכה
מיתיבי תלאן ואחר כך פסק ראשי חוטין שלהן פסולין ועוד תניא גבי סוכה (דברים טז, יג) תעשה ולא מן העשוי מכאן אמרו הדלה עליה את הגפן ואת הדלעת ואת הקיסוס וסיכך על גבן פסולה
קידושין
המוכר עצמו אינו נרצע מכרוהו ב"ד נרצע מוכר עצמו אין מעניקים לו מכרוהו ב"ד מעניקים לו המוכר עצמו אין רבו מוסר לו שפחה כנענית מכרוהו ב"ד רבו מוסר לו שפחה כנענית