לֹא־יִקְשֶׁ֣ה בְעֵינֶ֗ךָ בְּשַׁלֵּֽחֲךָ֙ אֹת֤וֹ חָפְשִׁי֙ מֵֽעִמָּ֔ךְ כִּ֗י מִשְׁנֶה֙ שְׂכַ֣ר שָׂכִ֔יר עֲבָֽדְךָ֖ שֵׁ֣שׁ שָׁנִ֑ים וּבֵֽרַכְךָ֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר תַּעֲשֶֽׂה׃ (פ)
תלמוד ירושלמי מעשר שני
משנה: מַעֲרִימִין עַל מַעֲשֵׂר שֵׁינִי כֵּיצַד אוֹמֵר אָדָם לַחֲבֵירוֹ לִבְנוֹ וּלְבִתּוֹ הַגְּדוֹלִים לְעַבְדּוֹ וּלְשִׁפְחָתוֹ הָעִבְרִים הֵילָךְ מָעוֹת הָאֵלּוּ וּפְדֵה לָךְ אֶת מַעֲשֵׂר זֶה. אֲבָל לֹא יֹאמַר לוֹ כֵן לִבְנוֹ וּלְבִתּוֹ הַקְּטַנִּים לְעַבְדּוֹ וּלְשִׁפְחָתוֹ הַכְּנַעֲנִים מִפְּנֵי שֶׁיָּדָן כְּיָדוֹ. הָיָה עוֹמֵד בְּגוֹרֶן וְאֵין בְּיָדוֹ מָעוֹת אוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ הֲרֵי הַפֵּירוֹת הָאֵלּוּ נְתוּנִין לָךְ מַתָּנָה וְחוֹזֵר וְאוֹמֵר לוֹ הֲרֵי הֵן מְחוּלָּלִין עַל מָעוֹת שֶׁבַּבַּיִת.
קידושין
יליף (דברים טו, יח) שכיר (ויקרא כה, מ) שכיר הניחא למאן דיליף שכיר שכיר אלא למאן דלא יליף שכיר שכיר מאי איכא למימר