דברים טז:ג מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי ברכות, תלמוד ירושלמי ערלה, תלמוד ירושלמי פסחים ותלמוד ירושלמי חלה

אָמַר רִבִּי בּוּן כְּתִיב לְמַעַן תִּזְכּוֹר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֵּיךָ. יָמִים שֶׁאַתְּ עוֹסֵק בָּהֶן בַּחַיִּים. וְלֹא יָמִים שֶׁאַתְּ עוֹסֵק בָּהֶן בַּמֵּתִים.

מַתְנִיתָא מְסַיְיעָא לְדֵין וּמַתְנִיתָא מְסַיְיעָא לְדֵין. מַתְנִיתָא מְסַיְיעָא לְרִבִּי אֶלְעָזָר. לֹא יֵאָכֵל חָמֵץ. לַעֲשׂוֹת אֶת הַמַּאֲכִיל כְּאוֹכֵל. אַתָּה אוֹמֵר לְכָךְ. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא לְאוֹסְרוֹ בַּהֲנָיָיה. כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר לֹא תֹאכַל עָלָיו חָמֵץ לָמַדְנוּ שֶׁהוּא אָסוּר בַּהֲנָיָיה. הָא מָה תַלְמוּד לוֹמַר וְלֹא יֵאָכֵל חָמֵץ. לַעֲשׂוֹת אֶת הַמַּאֲכִיל כְּאוֹכֵל דַּבְרֵי רִבִּי יֹאשַׁיָּה. רִבִּי יִצְחָק אוֹמֵר אֵינוֹ צָרִיךְ. מָה אִם שְׁרָצִים קַלִּין עָשָׂה בָהֶן מַאֲכִיל כְּאוֹכֵל. חָמֵץ הֶחָמוּר אֵינוֹ דִין שֶׁנַּעֲשֶׂה בוֹ מַאֲכִיל כְּאוֹכֵל. הָא מָה תַלְמוּד לוֹמַר לֹא יֵאָכֵל חָמֵץ. לֹא בָא הַכָּתוּב אֶלָּא לְאוֹסְרוֹ בַּהֲנָיָיה. בְּגִין דִּכְתִיב לֹא יֵאָכֵל. הָא מִלֹא תֹאכַל לֵית שְׁמַע מִינָהּ כְּלוּם. וְהָדָא מְסַיְיעָא לְרִבִּי יוֹחָנָן.

מַתְנִיתָא מְסַיְיעָא לְדֵין וּמַתְנִיתָא מְסַיְיעָא לְדֵין. מַתְנִיתָא מְסַיְיעָא לְרִבִּי אֶלְעָזָר. לֹא יֵאָכֵל חָמֵץ. לַעֲשׂוֹת אֶת הַמַּאֲכִיל כְּאוֹכֵל. וְאַתָּה אוֹמֵר. לַעֲשׂוֹת הַמַּאֲכִיל כְּאוֹכֵל. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא לְאוֹסְרוֹ בַהֲנָיָיה. וּכְשֶׁהוּא אוֹמֵר לֹא תֹאכַל עָלָיו חָמֵץ. הָא לָמַדְנוּ שֶׁהוּא אָסוּר בַהֲנָיָיה. מַה תַלְמוּד לוֹמַר לֹא יֵאָכֵל חָמֵץ. לַעֲשׂוֹת הַמַּאֲכִיל כְּאוֹכֵל. דִּבְרֵי רִבִּי יֹאשִׁיָה. רִבִּי יִצְחָק אוֹמֵר. אֵינוֹ צָרִיךְ. וּמַה שְׂרָצִים קַלִּים עָשָׂה בָהֶם אֶת הַמַּאֲכִיל כְּאוֹכֵל. חָמֵץ הֶחָמוּר אֵינוֹ דִין שֶׁנַּעֲשֶׂה בוֹ אֶת הַמַּאֲכִיל כְּאוֹכֵל. וּמַה תַלְמוּד לוֹמַר לֹא יֵאָכֵל חָמֵץ. לֹא בָא הַכָּתוּב אֶלָּא לְאוֹסְרוֹ בַהֲנָיָיה. בְּגִין כֵּן כָּתוּב לֹא יֵאָכֵל. הָא מִלֹּא תֹאכַל לֵית שְׁמַע מִינָּהּ כְּלוּם. וְהָדָא מְסַיְיעָא לְרִבִּי יוֹחָנָן.