דברים טז:ז מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי פסחים, תלמוד ירושלמי בכורים, ראש השנה ופסחים

הלכה: מְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה כול׳. כְּתִיב שָׁם תִּזְבַּח אֶת הַפֶּסַח בָּעָרֶב. אֵין לִי אֶלָּא הוּא. שְׁלוּחוֹ מְנַיִין. תַּלְמוּד לוֹמַר וּבִשַּׁלְתָּ וְאָכַלְתָּ. מַה תַלְמוּד לוֹמַר שָׁם תִּזְבַּח אֶת הַפֶּסַח בָּעָרֶב. אֵינוֹ בְדִין שֶׁתְּהֵא עָסוּק בִּמְלַאכְתָּךָ וְקָרְבָּנְךָ קָרֵב. אֲבָל אָסְרוּ מִלַּעֲשׂוֹת מְלָאכָה. כְּהָדָא דְתַנֵּי. לָהֵן כָּל אִינַשׁ דִּיהֲוֵי עֲלוֹהִי אָעִין וּבִיכּוּרִין. הָאוֹמֵר. הֲרֵי עָלַי עֵצִים לַמִּזְבֵּחַ וְגִיזִירִים לַמַּעֲרָכָה. אָסוּר בְהֶסְפֵּד וְתַעֲנִית וּמִלַּעֲשׂוֹת מְלָאכָה בוֹ בַיּוֹם.

וְלִינָה. דִּכְתִּיב וּפָנִיתָ בַבּוֹקֶר וְהָלַכְתָּ לְאוֹהָלֶיךָ. הָא כָּל הַפּוֹנוֹת שֶׁאַתָּה פוֹנֶה לֹא יְהוּ אֶלָּא בַבּוֹקֶר. אָמַר רִבִּי יוֹנָה הָדָא דְתֵימַר בְּשֶׁאֵין עִמָּהֶן קָרְבָּן. אֲבָל יֵשׁ עִמָּהֶן קָרְבָּן בְּלֹא כָךְ טָעוּן לִינָה מַחְמַת הַקָּרְבָּן.

והתם מנלן דכתיב (דברים טז, ז) ופנית בבקר והלכת לאהליך