וְלִמַּדְתֶּ֥ם אֹתָ֛ם אֶת־בְּנֵיכֶ֖ם לְדַבֵּ֣ר בָּ֑ם בְּשִׁבְתְּךָ֤ בְּבֵיתֶ֙ךָ֙ וּבְלֶכְתְּךָ֣ בַדֶּ֔רֶךְ וּֽבְשָׁכְבְּךָ֖ וּבְקוּמֶֽךָ׃
תלמוד ירושלמי עירובין
נָשִׁים מְנַיִין. וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם. וְלֹא בְנוֹתֵיכֶם. הַחַיָיב בַּתּוֹרָה חַיָיב בִּתְפִילִּין. נָשִׁים שֶׁאֵין חַיָיבוֹת בַּתּוֹרָה אֵין חַיָיבוֹת בִּתְפִילִּין. הָתִיבוּן. הֲרֵי מִיכַל בַּת שָׁאוּל הָיְתָה לוֹבֶשֶׁת תְּפִילִּין. אֵשֶׁת יוֹנָה הָיְתָה עוֹלָה לְרֶגֶל. וְלֹא מִיחוּ בְיָדָם חֲכָמִים. רִבִּי חִזְקִיָּה בְשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ. אִשְׁתּוֹ שֶׁלְיוֹנָה הִיאשְׁבָּה. מִיכַל בַּת שָׁאוּל מִיחוּ בָהּ חֲכָמִים.
תלמוד ירושלמי ברכות
הלכה: נָשִׁים מְנַיִין וְלִמַּדְתֶּם אוֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם. אֶת בְּנֵיכֶם וְלֹא אֶת בְּנוֹתֵיכֶם.
תלמוד ירושלמי ברכות
נָשִׁים מְנַיִין וְלִמַּדְתֶּם אוֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם וְלֹא אֶת בְּנוֹתֵיכֶם. אֵת שֶׁהוּא חַיָיב בְּתַלְמוּד תּוֹרָה חַיָיב בִּתְפִילִּין. נָשִׁים שֶׁאֵינָן חַיָיבוֹת בְּתַלְמוּד תּוֹרָה אֵינָן חַיָיבִין בִּתְפִילִּין. הָתִיבוּן הֲרֵי מִיכַל בַּת כּוּשִׁי הָיְתָה לוֹבֶשֶׁת תְּפִילִּין. וְאִשְׁתּוֹ שֶׁל יוֹנָה הָיְתָה עוֹלָה לִרְגָּלִים וְלֹא מִיחוּ בְּיָדֶיהָ חֲכָמִים. רִבִּי חִזְקִיָּה בְשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ אִשְתּוֹ שֶׁל יוֹנָה הוּשְׁבָה. מִיכַל בַּת כּוּשִׁי מִיחוּ בְיָדֶיהָ חֲכָמִים.