כִּ֠י אִֽם־אֶל־הַמָּק֞וֹם אֲשֶׁר־יִבְחַ֨ר יְהוָ֤ה אֱלֹֽהֵיכֶם֙ מִכָּל־שִׁבְטֵיכֶ֔ם לָשׂ֥וּם אֶת־שְׁמ֖וֹ שָׁ֑ם לְשִׁכְנ֥וֹ תִדְרְשׁ֖וּ וּבָ֥אתָ שָֽׁמָּה׃
תלמוד ירושלמי ראש השנה
כְּתִיב מִלְּבַד שַׁבְּתוֹת יְי וּמִלְּבַד מַתְּנוֹתֵיכֶם וגו׳. אֲשֶׁר תִּתְּנוּ לַיי. מַה תַלְמוּד לוֹמַר. שֶׁיָּכוֹל אֵין לִי קָרֵב בָּרֶגֶל אֶלָּא קָרְבְּנוֹת הָרֶגֶל בִּלְבַד. מְנַיִין קָרְבְּנוֹת הַיָּחִיד וְקָרְבְּנוֹת הַצִּיבּוּר שֶׁהוּקְדְּשׁוּ בָרֶגֶל שֶׁיָּבוֹאוּ בָרֶגֶל. שֶׁהוּקְדְּשׁוּ לִפְנֵי הָרֶגֶל שֶׁיָּבוֹאוּ בָרֶגֶל. תַּלְמוּד לוֹמַר מִלְּבַד שַׁבְּתוֹת יְי. אֲשֶׁר תִּתְּנוּ לַיי. אֵילּוּ עוֹפוֹת וּמְנָחוֹת. לְרַבּוֹת אֶת כּוּלָּם שֶׁיְּהוּ קְרֵיבִין בָּרֶגֶל. יָכוֹל רְשׁוּת. תַּלְמוּד לוֹמַר אֵלֶּה תַּעֲשׂוּ לַיי בְּמוֹעֲדֵיכֶם. אֵלֶּה. קְבָעָן חוֹבָה שֶׁיְּהוּ כוּלָּן קְרֵיבִין בָרֶגֶל. יָכוֹל בְּאֵי זֶה רֶגֶל שֶׁיִּרְצֶה. תַּלְמוּד לוֹמַר וּבָאתָ שָּׁמָּה וַהֲבֵאתֶם שָׁמָּה. אִם לְהַתִּיר כְּבָר הִתִּיר. אִם לִקְבוֹעַ כְּבָר קָבַע. אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר וּבָאתָ שָּׁמָּה וַהֲבֵאתֶם שָׁמָּה. אֶלָּא זֶה רֶגֶל הָרִאשׁוֹן שֶׁפָּגַעְתָּ בוֹ. יָכוֹל אִם עִיבֵּר אֶחָד מֵהֶן וְלֹא הֵבִיא יְהֵא עוֹבֵר עָלָיו מִשּׁוּם בַּל תְּאַחֵר. תַּלְמוּד לוֹמַר אֵלֶּה תַּעֲשׂוּ לַיי בְּמוֹעֲדֵיכֶם. אֵינוֹ עוֹבֵר עָלָיו מִשֵּׁם בַּל תְּאַחֵר עַד שֶׁיַּעַבְרוּ עָלָיו רַגְלֵי הַשָּׁנָה כוּלָּהּ. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. שְׁלֹשָׁה רְגָלִים כְּסִדְרָן. כֵּיצַד. נָדַר לִפְנֵי הַפֶּסַח. עַד שֶׁיַּעַבְרוּ עָלָיו פֶּסַח וַעֲצֶרֶת וְחָג. נָדַר לִפְנֵי הָעֲצֶרֶת. עַד שֶׁיַּעַבְרוּ עָלָיו עֲצֶרֶת וְחָג וּפֶסַח וַעֲצֶרֶת וְחָג. נָדַר לִפְנֵי הֶחָג. עַד שֶׁיַּעַבְרוּ עָלָיו הֶחָג וּפֶסַח וַעֲצֶרֶת וְחָג.
תלמוד ירושלמי ראש השנה
בְּעוֹן קוֹמֵי רִבִּי אִילָא. עַד כְּדוֹן בְּעַשֵּׂה. בְּלֹא תַעֲשֶׂה מְנַיִין. תַּלְמוּד לוֹמַר. וּבָאתָ שָּׁמָּה וַהֲבֵאתֶם שָׁמָּה. מָה אֲנָן קַיָימִין. אִם בְּעַשֵּׂה הֲרֵי כְּבָר אָמּור. אֶלָּא אִם אֵינוֹ עִנְיָין בָּעֲשֵׁה תְּנֵיהוּ עִנְיָין בְּלֹא תַעֲשֶׂה. פְּסָחִים בִּזְמַנָּן מָהוּ שֶׁיַּעֲבוֹר. אַשְׁכַּחַת תַּנֵּי. פְּסָחִים בִּזְמַנָּן עוֹבֵר. דִּלָא כֵן מָה אֲנָן אָמְרִין. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בְּרֵיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן. שֶׁלֹּא תֹאמַר שֶׁאִם אָבַד וְנִמְצָא מֵאַחַר שֶׁכִּיפְּרוּ בוֹ הַבְּעָלִים גּוּפוֹ קָרֵב שְׁלָמִים. עַד כְּדוֹן צְרִיכָה. פְּסָחִים בִּזְמַנָּן מָהוּ שֶׁיַּעֲבוֹר. בְּעוֹן קוֹמֵי רִבִּי זְעוּרָא. בֵּין רֶגֶל לָרֶגֶל מָהוּ שֶׁיַּעֲבוֹר. הָתִיב רִבִּי בָּא. וְהָתַנֵּי. חֲגִיגָה שֶׁלֹּא קָרְבָה בָרִאשׁוֹן תִּיקָּרֵב בַּשֵּׁינִי וּמַתִּירִין לוֹ לַעֲבוֹר. וְעוֹד מִן הָדָא. וְעָשִׂיתָ בָעֲשֵׁה. תִּשְׁמוֹר בְּלֹא תַעֲשֶׁה. כְּלוּם הוּא עוֹבֵר עַל עֲשֵׁה וְעַל לֹא תַעֲשֶׁה. לֹא עַד שֶׁיַּעַבְרוּ עָלָיו שְׁלֹשָׁה רְגָלִים. רִבִּי אָבוּן בְּשֵׁם רַבָּנִן דְּתַמָּן. בְּאוֹמֵר. הֲרֵי עָלַי עוֹלָה לַהֲבִיאָהּ בַּשֵּׁינִי בַשַּׁבָּת. כֵּיוָן שֶׁבָּא שֵׁינִי בַשַּׁבָּת וְלֹא הֵבִיאָהּ עוֹבֵר. שָׁלְמָה שְׁנָתוֹ אַתְּ מַפִּיל יוֹם הָאַחֲרוֹן וְהוּא עוֹבֵר עַל כָּל יוֹם וָיוֹם. אִין כֵּינִי. עָבְרוּ עָלָיו שְׁלֹשָׁה רְגָלִים אַתְּ מַפִּיל אֶת רֶגֶל הָאַחֲרוֹן וְהוּא עוֹבֵר עַל כָּל רֶגֶל וָרֶגֶל. רִבִּי בּוּן בַּר חִיָיה בָעֵי. שָׁלְמָה שְׁנָתוֹ בָעֲצֶרֶת אֶיפְשַׁר לֹומַר הוּא אֵינוֹ כָשֵׁר וְעוֹבֵר.
תלמוד ירושלמי חגיגה
רִבִּי בּוּן בַּר חִיָיה בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי זְעוּרָה. אֵיכָן הָיוּ מַרְאִים פָּנִים. בְּהַר הַבָּיִת אוֹ בָעֲזָרוֹת. אָמַר לֵיהּ. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. הַטָּמֵא פָּטוּר מִן הָרְאִיָיה. דִּכְתִיב וּבָאתָ שָּׁמָּה וַהֲבֵאתֶם שָׁמָּה. וְאֵין טָמֵא מֵת נִכְנַס לְהַר הַבַּיִת. הָדָא אָמְרָה. בָּעֲזָרָה הָיוּ מַרְאִים פָּנִים.