דברים יב:ח מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי מגילה וזבחים

פָּרִים הַנִּשְׂרָפִים וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִין אֵיכָן הֵן נִשְׂרָפִין. עַל גַּבֵּי הַקֶּבֶר. מִן מַה דְתַנִּינָן אֵין בֵּין בָּמָה גְּדוֹלָה לְבָמָה קְטַנָּה אֶלָּא פְּסָחִים. כֵּינִי מַתְנִיתָא. אֵין בֵּין בָּמָה גְּדוֹלָה לְבָמָה קְטַנָּה אֶלָּא פְּסָחִים בִּלְבַד. וּדְלָא כְרִבִּי יוּדָה. דְּרִבִּי יוּדָה אָמַר. חַטָּאת פֶּסַח לְיָחִיד בְּבָמָה גְדוֹלָה. אֵין חַטָּאת פֶּסַח לְיָחִיד בְּבָמָה קְטַנָּה. תַּנֵּי. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה. כָּל מַה שֶׁהַצִּיבּוּר מַקְרִיב בְּאוֹהֶל מוֹעֵד שֶׁבַּמִּדְבָּר הוּא מַקְרִיב בְּאוֹהֶל מוֹעֵד שֶׁבַּגִּלְגַּל. מַה בֵין אוֹהֶל מוֹעֵד שֶׁבַּמִּדְבָּר לָאוֹהֶל מוֹעֵד שֶׁבַּגִּלְגַּל. אוֹהֶל מוֹעֵד שֶׁבַּמִּדְבָּר לֹא הָיָה לוֹ הֵיתֶר בָּמָה. אֹהֶל מוֹעֵד שֶׁבַּגִּלְגַּל הָיָה לוֹ הֵיתֶר בָּמָה. וּבָמָתוֹ בְרֹאשׁ גַּגּוֹ וְאֵין מַקְרִיב עָלֶיהָ אֶלָּא עוֹלָה וּשְׁלָמִים בִּלְבַד. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. כָּל מַה שֶׁהַצִּיבּוּר וְהַיָּחִיד מַקְרִיבִין בְּאוֹהֶל מוֹעֵד שֶׁבַּמִּדְבָּר מַקְרִיבִין בְּאוֹהֶל מוֹעֵד שֶׁבַּגִּלְגַּל. מַה טַעֲמָא דְּרִבִּי יוּדָה. לֹא תַעֲשׂוּ בַּגִּלְגַּל כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ עוֹשִׂים פֹּה הַיּוֹם. מַה תַעֲשׂוּ שָׁם. דָּבָר שֶׁהוּא בָא לִידֵי יַשְׁרוּת. וְאֵי זוֹ זוֹ. זוֹ עוֹלָה וּשְׁלָמִים. מַה טַעֲמוֹן דְּרַבָּנִן. בִּמְקוֹם אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה. לֹא תַעֲשׂוּן כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ עוֹשִׂים פֹּה הַיּוֹם. וּמַה תַעֲשׂוּ שָׁם. דָּבָר שֶׁהוּא בָא לִידֵי יַשְׁרוּת. וְאֵי זוֹ זוֹ. זוֹ עוֹלָה וּשְׁלָמִים. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. הַיָּחִיד הוּזְהָר וְהַיָּחִיד הוּתָּר. הוּזְהָר וּבָמָתוֹ בְרֹאשׁ גַּגּוֹ וְהוּתָּר לְעוֹלָה וּשְׁלָמִים. רַבָּנִן אָמְרֵי. אַף הַצִּיבּוּר וְהַיָּחִיד הוּזְהָרוּ. צִיבּוּרּ הוּתָּר מִכְּלָלוֹ. יָחִיד לָן בְּאִיסּוּרוֹ.

תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן. הַצִּיבּוּר אֵינוֹ מֵבִיא אֶלָּא מַה שֶׁקָּבַע עָלָיו הַכָּתוּב. סָבַר רִבִּי שִׁמְעוֹן. מִשֶּׁנִּקֵבַּע מַעֲשֵׂר שֵׁינִי עוֹד לֹא פָסַק. מַה בֵּינֵיהוֹן. רִבִּי בָּא בַּר מָמָל אָמַר. פַּר הֶעֱלֵם דָּבָר בֵּינֵיהוֹן. רִבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר. נִדְבַת הַצִּיבּוּר בֵּינֵיהוֹן. תַּנֵּי. אֶחָד הָאִישׁ וְאֶחָד הָאִשָּׁה. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. לֵית כָּאן אִשָּׁה. אִישׁ כָּתוּב בַּפָּרָשָׁה. תַּנֵּי. אַף הַנְּזִירוּת. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. לֵית כָּאן נְזִירוּת. נְזִירוּת חוֹבָה הִיא. תַּנֵּי. אַף הַנְּסָכִים. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן. מָאן תַּנָּא נְסָכִים דְּלָא כְרִבִּי. דְּתַנֵּי. רִבִּי אוֹמֵר. אוֹמֵר אָנִי. אַף מִשֶּׁנִּכְנְסוּ יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ אֵין נְסָכִים קְרֵיבִין אֶלָּא מִבִּפְנִים. מַה טַעַם. בַּקּוֹדֶשׁ הַסֵּךְ נֶסֶךְ שֵׁכָר לַיי. אֵין כָּתוּב בְּלֹא תַעֲשֶׂה אֶלָּא מִבִּפְנִים. מְנַיִין מִבַּחוּץ. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. מְנַיִין לַשּׁוֹחֵט לַפֶּסַח וּלְיָחִיד וּלְבָמַת יָחִיד וּלְבָמַת צִיבּוּר בַּשְׁעַת אִיסּוּר בָּמָה שֶׁהוּא עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֵׂה. תַּלְמוּד לוֹמַר לֹא תוּכַל לִזְבּוֹחַ אֶת הַפָּסַח בְּאַחַת. עָנוּשׁ כָּרֵת וְאַתְּ אָמַר הָכֵין. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. בְּשׁוֹחֵט מִשֵּׁשּׁ שָׁעוֹת וּלְמַעֲלָן שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ בִּשְׁעַת הֵיתֵר בָּמָה. וְלָמָּה הוּא אוֹמַר בִּשְׁעַת אִיסּוּר בָּמָה. בִּשְׁעַת אִיסּוּר בָּמָתוֹ. וְלָמָּה לִי שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ. שֶׁלֹּא תֹאמַר. שְׁלָמִים הֵן וְהֵן כְּשֵׁירִין. וְעוֹד מִן הָדָא. יָכוֹל אִם שְׁחָטוֹ מִשֵּׁשּׁ שָׁעוֹת וּלְמַעֲלָן יְהֵא כָשֵׁר. מָה אִית לָךְ מִשֵּׁשּׁ שָׁעוֹת (וּלְמַעֲלָן יְהֵא כָשֵׁר) [וּלְמַטָּן יְהֵא פָסוּל]. לֹא. שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. הָדָא אָמְרָה. שְׁלָמִים הַבָּאִין מַחְמַת פֶּסַח כְּשֵׁירִים בַּבָּמָה. עוֹלָה הַבָּאָה מַחְמַת אָשָׁם. עַל דַּעִתֵּיהּ דִּרִבִּי לָעְזָר מָהוּ שֶׁתְּהֵא כְשֵׁירָה בַבָּמָה. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. זֶה הַכְּלָל כָּל שֶׁהוּא נִידָּר וְנִידָּב קָרֵב בַּבָּמָה. וְכָל שֶׁאֵינוֹ לֹא נִידָּר וְלֹא נִידָּב אֵינוֹ קָרֵב בָּבָּמָה.

אמר רבי אילעא אמר ריש לקיש דאמר קרא (דברים יב, ח) לא תעשון ככל אשר אנחנו עושים פה היום אמר להו משה לישראל כי עייליתו לארץ ישרות תקריבו חובות לא תקריבו