דברים יב:יא מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי ערלה, כריתות ויומא

תַּנֵּי פְּרוּסָה שֶׁלְלֶחֶם הַפָּנִים שֶׁנִּתְעָרְבָה בְּמֵאָה פְרוּסוֹת שֶׁלְחוּלִין וְכֵן חֲתִיכָה שֶׁלְחַטָּאת שֶׁנִּתְעָרְבָה בְּמֵאָה חֲתִיכוֹת שֶׁלְחוּלִין לֹא יַעֲלוּ. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר יַעֲלוּ. מַה טַעֲמָא דְּרִבִּי יוּדָה. וְשֶׂה אֶחָד מִן הַצֹֹּאן וּמִן הַמָּאתַיִם מִמַּשְׁקֶה יִשְׂרָאֵל. מִדָּבָר שֶׁהוּא מוּתָּר לְיִשְׂרָאֵל. וְקַשְׁיָא כְּתִיב מָאתַיִם וְרִבִּי יוּדָה אוֹמֵר מֵאָה. כְּתִיב חַיִים וְרִבִּי יוּדָה אוֹמֵר שְׁחוּטִין. מַה בֵין חַיִים לִשְׁחוּטִין. רִבִּי חִינְנָא אָמַר חַיִין עָשׂוּ אוֹתָן כְּדָבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לְהִימָּנוֹת.

ועדיין לאו שבכללות הוא אם כן נימא קרא לא תוכל לאכלם בשעריך מעשר דגנך תירושך ויצהרך למ"ל ליחודי אכילה דכל חד וחד

בעי ר"א הוזלו טלאים בעולם מהו מי אמרינן (דברים יב, יא) מבחר נדריכם בעינן והא איכא או דילמא (ויקרא ה, טו) כסף שקלים בעינן וליכא