דברים יב:כז מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי תרומות, תלמוד ירושלמי פסחים, סנהדרין ותמורה

משנה: הָאוֹמֵר תְּרוּמַת הַכְּרִי הַזֶּה בְּתוֹכוֹ וּמַעְשְׂרוֹתָיו בְּתוֹכוֹ וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר זֶה בְּתוֹכוֹ רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר קוֹרֵא שֵׁם. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים עַד שֶׁאוֹמֵר בִּצְפוֹנוֹ אוֹ בִדְרוֹמוֹ. רִבִּי אֶלְעָזָר חִסְמָא אוֹמֵר הָאוֹמֵר תְּרוּמַת הַכְּרִי מִמֶּנּוּ עָלָיו קוֹרֵא שֵׁם. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר הָאוֹמֵר עִישּׂוּר מַעֲשֵׂר זֶה עָשׂוּי תְרוּמַת מַעֲשֵׂר עָלָיו קָרָא שֵׁם. הַמַּקְדִּים תְּרוּמָה לַבִּיכּוּרִים. מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן לַתְּרוּמָה וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי לָרִאשׁוֹן אַף עַל פִּי שֶׁהוּא עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה מַה שֶׁעָשָׂה עָשׂוּי שֶׁנֶּאֱמַר מְלֵאָתְךָ וְדִמְעֲךָ לֹא תְאַחֵר. וּמְנַיִין שֶׁיִּקְדְּמוּ הַבִּיכּוּרִים לַתְּרוּמָה. זֶה קָרוּי תְּרוּמָה וְרֵאשִׁית וְזֶה קָרוּי תְּרוּמָה וְרֵאשִׁית. אֶלָּא יִקְדְּמוּ הַבִּיכּוּרִים שֶׁהֵן בִּיכּוּרִים לַכֹּל וּתְרוּמָה לָרִאשׁוֹן שֶׁהִיא רִאשׁוֹנָה וּמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן לַשֵּׁנִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רֵאשִׁית.

הלכה: כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר אַךְ בְּכוֹר שׁוֹר אוֹ בְכוֹר כֶּשֶׂב אוֹ בְכוֹר עֵז לֹא תִפְדֶּה קוֹדֶשׁ הֵם אֶת דָּמָם תִּזְרֹק עַל הַמִּזְבֵּחַ וְכָתוּב אַחֵר אוֹמֵר וְדַם זְבָחֶיךָ יִשָּׁפֵךְ עַל מִזְבַּח יְי אֱלֹהֶיךָ. אִם שְׁפִיכָה לָמָּה זְרִיקָה. וְאִם זְרִיקָה לָמָּה שְׁפִיכָה. תַּנֵּי. יִשָּׁפֵךְ. לֹא יַטִּיף. יִשָּׁפֵךְ. לֹא יַזֶּה. יִשָּׁפֵךְ. לֹא יִזְרוֹק. וּפִירֵשׁ בַּקַּבָּלָה. כֹּהֲנִים זוֹרְקִין אֵת הַדָּם מִיַּד הָלְוִיִּם. הָכֹּל מוֹדִין בִּשְׁפִיכָה דִי הָכֵין. בְּהַזָּיָיה דִי הָכֵן. [וּמַה] מַפְלִיגִין. בִּזְרִיקָה. רִבִּי מָנָא אָמַר. זְרִיקָה כְעֵין שְׁפִיכָה. רִבִּי חֲנַנְיָה אָמַר. זְרִיקָה כְעֵין הַזָּיָיה. אַמַר רִבִּי יוֹחָנָן בַּר מַדְיָיא. קִרָיָיא מְסַיֵיעַ לְרִבִּי חַנַנְיָה. כִּי מֵי נִדָּה לֹא זוֹרַק עָלָיו טָמֵא יִהְיָה וגו׳. הָא דִיי לָא קַיָים גַּבָּהּ הַזָּיָיה וְאָתְּ צְוַוח לָהּ זְרִיקָה.

ורבנן ירשיען כתיב