דברים יג:ז מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי סוטה, תלמוד ירושלמי יבמות, חולין ותלמוד ירושלמי קידושין

הֵשִׁיבוּ עַל דִּבְרֵי רִבִּי יוֹסֵי בֶּן יוּדָה. אִם כֵּן אֵין לְדָבָר סוֹף. הַכֹּל מִמֶּנּוּ לְקַנְאוֹת לָהּ בשנים וּלְהָבִיא עֵדִים שֶׁנִּסְתְּרָה וּלְפוֹסְלָהּ מִכְּתוּבָּה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. מַה טִיבָהּ לְהִיסָּתֵר. אֶלָּא אַתְיָא דִי לָא עַל דְּמַתְנִיתִין. הַכֹּל מִמֶּנּוּ לַקְנוֹת לָהּ מִפִּיו וְלוֹמַר שֶׁנִּסְתְּרָה וּלְפוֹסְלָהּ מִכְּתוּבָּתָהּ. אָמַר רִבִּי מָנָא. אֲפִילוּ כְהָדֵין תַּנָּיָיא אַתְיָיא הִיא כְּמָאן דָּמַר. מְקַנֵּא לָהּ מֵאָבִיהָ וּמִבְּנָהּ. הַכֹּל מִמֶּנּוּ לַקְנוֹת לָהּ מֵאָבִיהָ וּמִבְּנָהּ וּלְהָבִיא עֵדִים שֶׁנִּסְתְּרָה וּלְפוֹסְלָהּ מִכְּתוּבָּתָהּ. אִין תֵּימַר. מַה טִיבָהּ לְהִיסָּתֵר. הַתּוֹרָה הִתִּירָהּ לְהִיסָּתֵר. דָּמַר רִבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי. כְּתִיב כִּי יְסִיתְךָ אָחִיךָ בֶּן אִמֶּךָ וגו׳. בִּתְּךָ בַּסֵּתֶר. אִמֶּךָ בַּסֵּתֶר. מִתְיַיחֵד אָדָם עִם אִמּוֹ וְדָר עִמָּהּ. עִם בִּתּוֹ וְדָר עִמָּהּ. עִם אֲחוֹתוֹ וְאֵינוֹ דָר עִמָּהּ.

תַּמָּן תַּנִּינָן. הַמֵּסִית זֶה הַהֶדְיוֹט וְהַנִּיסֵּית זֶה הֶדְיוֹט. הָא חָכָם לֹא. מִכֵּיוָן שֶׁהוּא נִיסֵּית אֶין זֶה חָכָם. מִכֵּיוָן שֶׁהוּא מֵסִית אֶין זֶה חָכָם. מִכֵּיוָן שֶׁהוּא נִיסֵּית אֶין זֶה חָכָם. כֵּיצַד עוֹשִׂין לוֹ לְהַעֲרִים עָלָיו. מַכְמִינִים עָלָיו שְׁנֵי עֵדִים בְנֵי אָדָם בַּבַיִת הַפְּנִימִית וּמוֹשִׁיבִין אֹתוֹ בַּבַּיִת הַחִיצוֹן וּמַדְלִיקִין נֵר עַל גַּבָיו כְּדֵי שֶׁיְּהוּ רוֹאִין אוֹתוֹ וְשׁוֹמְעִין אֶת קוֹלוֹ. שֶׁכֵּן עָשׂוּ לְבֶן סַטְרָא בְּלוֹד שֶׁהִכְמִינוּ לוֹ שְׁנֵי תַלְמִידֵי חֲכָמִים וְהֶבִיאוּהוּ לְבֵית דִּין וּסְקָלוּהוּ. וְכֹה תֹמַר אָכֵן. שַׁנְיָיה הִיא דָמַר אֲנִי. אַף הָכָא אֲנִי. שֶׁלֹּא יִבְרַח וְיֵלֵךְ לוֹ וְיֵלֵךְ וְיַסִּית אֶת אֲחֵרִים עִמּוֹ.

ולא והכתיב (דברים יג, ז) כי יסיתך אחיך באכילה ובשתיה והכתיב (איוב ב, ג) ותסיתני בו לבלעו חנם למעלה שאני