אַיָּ֥ל וּצְבִ֖י וְיַחְמ֑וּר וְאַקּ֥וֹ וְדִישֹׁ֖ן וּתְא֥וֹ וָזָֽמֶר׃
תלמוד ירושלמי מעשר שני
משנה: הַלּוֹקֵחַ בְּהֵמָה לְזִבְחֵי שְׁלָמִים וְחַיָּה לִבְשַׂר הַתַּאֲוָה יָצָא הָעוֹר לְחוּלִין אַף עַל פִּי שֶׁהָעוֹר מְרוּבֶּה עַל הַבָּשָׂר. כַּדֵּי יַיִן סְתוּמוֹת מָקוֹם שֶׁדַּרְכָּן לִימָּכֵר סְתוּמוֹת יָצָא קַנְקַן לְחוּלִין. הָאֶגּוֹזִים וְהַשְּׁקֵדִים יָצְאוּ קְלִיפֵּיהֶן לְחוּלִין. הַתֶּמֶד עַד שֶׁלֹּא הֶחֱמִיץ אֵינוֹ נִלְקָח בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר וּמִשֶּׁהֶחֱמִיץ נִלְקָח בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר. הַלּוֹקֵחַ חַיָּה לִזִבְחֵי שְׁלָמִים וּבְהֵמָה לִבְשַׂר הַתַּאֲוָה לֹא יָצָא הָעוֹר לְחוּלִין. כַּדֵּי יַיִן פְּתוּחוֹת אוֹ סְתוּמוֹת מָקוֹם שֶׁדַּרְכָּן לִימָּכֵר פְּתוּחוֹת לֹא יָצָא קַנְקַן לְחוּלִין. סַלֵּי תְאֵינִים וְסַלֵּי עֲנָבִים עִם הַכֶּלִי לֹא יָצְאוּ דְמֵי הַכֶּלִי לְחוּלִין.
תלמוד ירושלמי כלאים
שׁוֹר בַּר מִין בְּהֵמָה. רַבָּנִין אָמְרִין מִיכֹּא הֲוָה וְעָרַק לְתַמָּן. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר עִוקָּרֵיהּ מִן תַּמָּן הֲוָה. הָא שׁוֹר עִם שׁוֹר בַּר אֵינָן כִּלְאַיִם דְּלֹא כְרִבִּי יוֹסֵה דְּרִבִּי יוֹסֵה אָמַר כִּלְאַיִם. וְאִילֵּין דִּמְתַרְגְּמִין וְתוֹרֵי בַּר וְרִאמְנִין כְּרִבִּי יוֹסֵה.
חולין
והני מדלא קחשיב להו בהדי חיות ש"מ דעז נינהו מתקיף לה רב אחא בר יעקב ואימא (דברים יד, ה) איל וצבי פרט כל בהמה כלל