דברים יד:יב מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי עבודה זרה, בכורות, קידושין וחולין

וְצִיפֳּרֵי מְצוֹרָע. כָּל צִפּוֹר טְהוֹרָה תֹּאכֵלוּ זוֹ הַחַיָּה. וְזֶה אֲשֶׁר לֹא תֹאכְלוּ מֵהֶם זֶה הַשְּׁחוּטָה. אוֹ חִילּוּף. רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. לֹא הִתְפִּישָׂה הַתּוֹרָה אִיסּוּר הֲנָיָיה דָּבָר שֶׁיֶּשׁ בּוֹ רוּחַ חַיִּים.

גופא בר פדא אמר טומאה חמורה עד לגר וטומאה קלה עד לכלב ורבי יוחנן אמר אחת זו ואחת זו עד לכלב מ"ט דבר פדא דכתיב (דברים יד, כא) לא תאכלו כל נבלה לגר וגו' הראויה לגר קרויה נבילה ושאינה ראויה לגר אינה קרויה נבילה

איתיביה ר' יוחנן לריש לקיש (דברים יד, יא) כל צפור טהורה תאכלו לרבות את המשולחת וזה אשר לא תאכלו מהם לרבות את השחוטה ואי ס"ד מחיים אסורה לאחר שחיטה מיבעיא מהו דתימא מידי דהוה אקדשים דמחיים אסירי ואתיא שחיטה ומכשרה להו קמ"ל