דברים יד:כג מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי מעשר שני, תלמוד ירושלמי דמאי, תלמוד ירושלמי נדרים ותלמוד ירושלמי פסחים

הלכה: מַעֲשֵׂר שֵׁינִי נִיתָּן לַאֲכִילָה כול׳. נִיתָּן לַאֲכִילָה שֶׁכָּתוּב בּוֹ אֲכִילָה. לִשְׁתִיָיה שֶׁהַשְּׁתִיָיה בִּכְלָל אֲכִילָה. מְנַיִין שֶׁהַשְּׁתִיָיה בִּכְלָל אֲכִילָה. רִבִּי יוֹנָה שָׁמַע לָהּ מִן הָדָא. עַל כֵּן אָמַרְתִּי לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל נֶפֶשׁ מִכֶּם לֹא יֹאכַל דָּם. מָה נָן קַיָימִין אִם בְּדָם שֶׁקָּרַשׁ. וְהָתַנֵּי דָּם שֶׁקָּרַשׁ אֵינוֹ לֹא אוֹכֶל וְלֹא מַשְׁקֶה. אֶלָּא כִּי נָן קַיָימִין כְּמוֹת שֶׁהוּא וְהַתּוֹרָה קָרָאת אוֹתוֹ אֲכִילָה. וְהָא תַנֵּי הִמְחָה אֶת הַחֵלֶב וּגְמָעוֹ הִקְפָּה אֶת הַדָּם וַאֲכָלוֹ הֲרֵי זֶה חַיָיב. מַה עֲבַד לָהּ רִבִּי יוֹנָה. אֵינוֹ לֹא אוֹכֶל לְטַמֵּא טוּמְאַת אוֹכְלִין וְלֹא מַשְׁקֶה לְטַמֵּא טוּמְאַת מַשְׁקִין.

רִבִּי יַנַּאי הֲוָה לֵיהּ תְּנַאי וַדַּאי שְׁאַל לְרִבִּי חִיָיא רוּבָּה מַהוּ מְתַקְּנָהּ בְּשׁוּבְתָא. אָמַר לֵיהּ לְמַעַן תִּלְמַד לְיִרְאָה אֶת יי אֱלֹהֶיךָ כָּל הַיָּמִים וַאֲפִילוּ בְשַׁבָּת. מַהוּ דְחָמַת מֵיקַל בַּלָּשִׁי תָלוּי בִּי. אָמַר לֵיהּ עָתִיד אַתְּ לְהַנְהִיג שְׂרָרָה עַל יִשְׂרָאֵל.

הַנּוֹדֵר מִן הַיָּרָק מַהוּ שֶׁיְּהֵא מוּתָּר בַּיָּבֵשׁ. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. אָסוּר בְּפוּל מִצְרִי לַח וּמוּתָּר בַּיָּבֵשׁ. לֹא אָמַר אֶלָּא פוּל מִצְרִי דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ גוֹרֶן. הָא דָּבָר שֶׁאֵין לוֹ גוֹרֶן אָסוּר אֲפִילוּ יָבֵשׁ. הַנּוֹדֵר מִן הָאֲפִיָיה אָסוּר בַּקִּישּׁוּאִין וּבְדִּילּוּעִין וּבְאֲבַטִּיחִין וּבְמֶלַפֶּפֹּנִיּוֹת וְאָסוּר בְּכָל פֵּירוֹת הָאִלָן. הַנּוֹדֵר מִן כַּבְשָׂה מוּתָּר בִּגְדָיִים וּבְגוֹזָלִים וּבְחָלָב. וְאִם אָמַר. בְּגִידּוּלֵי שָׁנָה אָסוּר בַּכֹּל. הַנּוֹדֵר מִן הַתִּירוֹשׁ אָסוּר בְּכָל מִינֵי מְתִיקָה וּמוּתָּר בְּיַיִן. כְּמָאן דְּאָמַר. הִילְּכוּ בִנְדָרִים אַחַר לְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם. בְּרַם כְּמָאן דְּאָמַר. הִילְּכוּ בִנְדָרִים אַחַר לְשׁוֹן תּוֹרָה. הַתּוֹרָה קְרָאת אוֹתוֹ תִירוֹשׁ. תִּירוֹשְׁךָ זֶה הַיַּיִן.