דברים יז:ו מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי ראש השנה, תלמוד ירושלמי סנהדרין, תלמוד ירושלמי יומא ותלמוד ירושלמי כתובות

הלכה: אִם אֵינָן מַכִּירִין אוֹתוֹ כול׳. אָמַר רִבִּי יוֹנָה. הָכֵין צוֹרְכָה מִיתְנֵי. בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ מְקַבְּלִין עֵדוּת הַחוֹדֶשׁ מִכָּל אָדָם. אִם אֵינָן מַכִּירִין אוֹתוֹ הָיוּ מְשַׁלְּחִין עִמּוֹ אַחֵר לְהַעִידוֹ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. אֲפִילוּ כְמַתְנִיתִן אַתְיָא הִיא. אִם אֵינָן מַכִּירִין אוֹתוֹ מְשַׁלְּחִין עִמּוֹ אַחֵר לְהַעִידוֹ. לָמָּה. שֶׁבָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ מְקַבְּלִין עֵדוּת הַחוֹדֶשׁ מִכָּל אָדָם. וְעֵד אֶחָד נֶאֱמָן. מִשֶּׁלָּךְ נָ‍תְנוּ לָךְ. בְּדִין הָיָה שֶׁלֹּא יְהוּ צְרִיכִין עֵדִים. וְהֵן אָ‍מְרוּ שֶׁיְּהוּ צְרִיכִין עֵדִים. וְהֵן אָ‍מְרוּ עֵד אֶחָד נֶאֱמָן.

תַּנֵּי. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר. עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים יוּמַת הַמֵּת. [וְכִי] הַמֵּת מֵת. אֶלָּא לְהוֹדִיעוֹ בְּאֵי זוֹ מִיתָה מֵת. תַּנֵּי. רִבִּי יוּדָה בֵירִבִּי אִלְעַאי אוֹמֵר. וְכִי יָזִיד אִישׁ עַל רֵעֵהוּ לְהוֹרְגוֹ בְעָרְמָה. שֶׁיַּעֲרִימוּהוּ בְּאֵי זוֹ מִיתָה מֵת.

רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן רִבִּי חוּנָה בְּשֵׁם רַב יוֹסֵף. נֶאֱמַר כָּאן שְׁנֵי [עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים]. וְנֶאֱמַר לְהַלָּן שְׁנֵי. וַיִּשָּׁאֲרוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים בַּמַּחֲנֶה. מַה שְׁנֵי שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן אֲנָשִׁים וְלֹא נָשִׁים וְלֹא קְטַנִּים. אַף שְׁנֵי שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן אֲנָשִׁים וְלֹא נָשִׁים וְלֹא קְטַנִּים. אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר (שְׁנֵי) [וְעָמְדוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים]. שֶׁלֹּא יְהֵא אֶחָד עוֹמֵד וְאֶחָד יוֹשֵׁב. [אֶחָד שׁוֹתֵק וְאֶחָד מְדַבֵּר.] אֶחָד מְדַבֵּר כָּל צוֹרְכוֹ. וְאֶחָד אַתְּ אוֹמֵר [לֹו]. קַצֵּר בִּדְבָרֶיךָ. שֶׁלֹּא יְהֵא הַדַּיָין מַסְבִּיר פָּנִים כְּנֶגֶד אֶחָד וּמֵעִיז פָּנִים כְּנֶגֶד הָאֶחָד. מַעֲמִיד לָזֶה וּמוֹשִׁיב לָזֶה. [מִשׁוּם רִבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמְרוּ. אוֹמְרִין לֹו. לְבוֹשׁ כְּשֵׁם שֶׁהוּא לּוֹבֵשׁ. אוֹ הַלְבִּישׁוּ כְשֵׁם שֶׁאַתָּה לָבוּשׁ.]