דברים יט:טז מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי מכות, תלמוד ירושלמי גיטין, מכות ותלמוד ירושלמי כתובות

משנה: כֵּיצַד הָעֵדִים נַעֲשִׂים זוֹמְמִין מְעִידִים אָנוּ בְאִישׁ פְּלוֹנִי שֶׁהוּא בֶן גְּרוּשָׁה אוֹ בֶן חֲלוּצָה אֵין אוֹמְרִין יֵיעָשֶׂה זֶה בֶּן גְּרוּשָׁה אוֹ בֶן חֲלוּצָה תַחְתָּיו אֶלָּא לוֹקֶה אַרְבָּעִים. מְעִידִים אָנוּ בְאִישׁ פְּלוֹנִי שֶׁהוּא חַיָיב גָּלוּת. אֵין אוֹמְרִים יִגְלֶה זֶה תַחְתָּיו אֶלָּא לוֹקֶה אַרְבָּעִים. מְעִידִין אָנוּ בְאִישׁ פְּלוֹנִי שֶׁגֵּירַשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְלֹא נָתַן לָהּ כְּתוּבָּתָהּ וַהֲלֹא בֵּין הַיּוֹם וּבֵין לְמָחָר סוֹפוֹ לִיתֶּן לָהּ כְּתוּבָּתָהּ. אֶלָּא אוֹמְדִים כַּמָּה אָדָם רוֹצֶה לִיתֵּן בִּכְתוּבָּתָהּ שֶׁל זֹו שֶׁאִם נִתְאַלְמְנָה אוֹ נִתְגָּרְשָׁה וְאִם מֵתָה יִירָשֶׁנָּה בַעְלָהּ.

הלכה: כֵּיצַד הָעֵדִים נַעֲשִׂין זוֹמְמִין כול׳. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה. הַכֹּל הָיָה בִכְלָל לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר. יָצָא וַעֲשִׂיתֶם לוֹ כַּאֲשֶׁר זָמַם לַעֲשׂוֹת לְאָחִיו. אֶת שֶׁאַתְּ יָכוֹל לְקַיֵים בּוֹ וַעֲשִׂיתֶם לוֹ כַּאֲשֶׁר זָמַם וגו׳ אַתְּ מְקַיֵים בּוֹ (לֹא תַעֲנֶה) [וַעֲשִׂיתֶם לוֹ כַּאֲשֶׁר זָמַם לַעֲשׂוֹת]. וְאֶת שֶׁאֵין אַתְּ יָכוֹל לְקַיֵים בּוֹ וַעֲשִׂיתֶם לוֹ כַּאֲשֶׁר זָמַם לַעֲשׂוֹת לְאָחִיו (אֵין) אַתְּ מְקַיֵים בּוֹ לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ. דָּבָר אַחֵר. וַעֲשִׂיתֶם לוֹ. לֹא לְזַרְעוֹ.

קָרָא עִרְעֵר עַל חֲתִימַת יְדֵי עֵדִים. וְעַל חֲתִימַת יְדֵי הַדַּיָינִין. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב יְהוּדָה. שֶׁכֵּן אִם רָצָה לְקַיְימוֹ בִּכְתַב יַד הָעֵדִים מְקוּיָים. בִּכְתַב יְדֵי הַדַּיָינִין מְקוּיָים. אֲנִי אוֹמֵר. אֲפִילוּ בְעֵד אֶחָד מִדַּיָין אֶחָד מְקוּיָים. יְהַב רְשׁוּ לַכְּתוֹבָא שֶׁיִּכְתּוֹב וְלַחַתִימַיָיא שֶׁיַּחְתִּימוֹן. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב יִרְמְיָה. צְרִיכִין הָעֵדִים לִכְתּוֹב. הַמִּלְוָה הַזֹּאת מֵאֶחָד בְּנִיסָן הוּא וְאָנוּ אִיחַרְנוּ אֶת זְמַנּוֹ. רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם רַב הַמְנוּנָא. אַשְּׁרַת הַדַּיָינִין אֲפִילוּ רְחוֹקָה כַּמָּה כָּשֵׁר. אָמַר רִבִּי מָנָא. וְיֵאוּת. שֶׁכֵּן אִם רָצָה לְקַיְימוֹ אֲפִילוּ בִּכְתַב אֶחָד מְקַיֵים. רַב אָמַר. צְרִיכִין הַדַּיָינִין לִכְתּוֹב. אִישַּׁרְנוּהִי בְמַעֲמַד פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי. לָמָּה. כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהוּ מְצוּיִין לְהַזִּים. מֵעַתָּה אֲפִילוּ בְּאֵי זֶה יוֹם וּבְאֵי זֶה שָׁעָה וּבְאֵי זֶה מָקוֹם. גְּזַר דִין נְפַק מִקּוֹמֵי רַב וְלֹא הֲוָה כָתוּב כָּךְ. אָמַר רִבִּי חַגַּיי. צְרִיכִין הַדַּיָינִים מַכִּירִין אֶת הַנִּידּוֹנִין. מַעֲשֶׂה הָיָה וְזִיְיפוּ.