דברים כא:ח מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי פסחים, תלמוד ירושלמי סוטה, הוריות וחולין

הלכה: אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. דּוּקִים וְתַבְלוּלִים פּוֹסְלִין בּוֹ. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. אֵין דּוּקִים וְתַבְלוּלִים פּוֹסְלִין בּוֹ. מָאַן דְּאָמַר. דֻּקִים וְתַבְלוּלִין פּוֹסְלִין בּוֹ. נִיחָא. דִּכְתִיב שֶׂה תָמִים. מָאן דְּאָמַר. אֵין דֻּקִים וְתַבְלוּלִים פּוֹסְלִין בּוֹ. מַה מְקַיֵים שֶׂה תָמִים. אֲפִילוּ בְּקָרְבְּנוֹת בְּנֵי נֹחַ אֵינוֹ. לֹא כֵן אָמַר רִבִּי יָסָא. פָּשַׁט רִבִּי לָעְזָר לַחֲבֵרַיָיא. מִכָּל הַחַי מִכָּל בָּשָׂר. שֶׁיְּהוּ שְׁלֵימִין בְּאֵיבָרֵיהֶן. תַּמָּן יֵשׁ מֵהֶן לַמִּזְבֵּחַ. בְּרַם הָכָא אֵין מֵהֶם לַמִּזְבֵּחַ. רִבִּי חוּנָה בְשֵׁם רִבִּי יִרְמְיָה. מִכֵּיוָן שֶׁכָּתוּב בָּהּ כַּפָּרָה כְקֳדָשִׁים כְּמִי שֶׁיֵּשׁ מֵהֶם לַמִּזְבֵּחַ. וְתַנֵּי כֵן. שָׁלֹשׁ מִזְבְּחוֹת הָיוּ לַאֲבוֹתֵינוּ בְמִצְרַיִם. מַשְׁקוֹף וּשְׁתֵּי מְזוּזוֹת. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. אַרְבָּעָה. סַף וּמַשְׁקוֹף וּשְׁתֵּי מְזוּזוֹת. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. סַף כֶּלִי. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. סַף אַסְקוּפָּה. מָאן דְּאָמַר. סַף כֶּלִי. וְאֶת הַסִּיפִּים וְאֶת הַמְזַמְּרוֹת וְאֶת הַמִּזְרָקוֹת. מָאן דְּאָמַר. סַף אַסְקוּפָּה. בְּתִתָּם סִפָּם אֶת סִיפִּיי. מָאן דְּאָמַר. כֶּלִי. נִיחָא. דִּכְתִיב מִן הַדָּם אֲשֶׁר בַּסָּף. מָאן דְּאָמַר. סַף אַסְקוּפָּה. מַה מְקַיֵים סַף כֶּלִי. מֵבִיא סַף כֶּלִי וְנוֹתֵן עַל הָאַסְקוּפָּה וְטוֹבֵל וּמַזֶּה.

מְחוֹסְּרֵי אֵיבָרִין מַהוּ שֶׁיִּפְסְלוּ בָהּ. אֲפִילוּ כְקָרְבְּנוֹת בְּנֵי נֹחַ אֵינָם. לֹא כֵן אָמַר רִבִּי יָסָא. פָּשַׁט רִבִּי לָעְזָר לַחֲבֵרַיָיא. וּמִכָּל הַחַי מִכָּל בָּשָׂר. [שֶׁיְּהוּ] שְׁלֵימִין בְּאֵיבָרֵיהֶן. תַּמָּן. יֵשׁ מֵהֶן לַמִּזְבֵּחַ. בְּרַם הָכָא. אֵין מֵהֶן לַמִּזְבֵּחַ. רִבִּי חוּנָה בְשֵׁם רִבִּי יִרְמְיָה. מִכֵּיוָן דְּאַתְּ אָמַר. כַּפָּרָה כְּתִיב בָּהּ כְּקֳדָשִׁים. כְּמִי שֶׁיֵּשׁ מֵהֶן לִמִּזְבֵּחַ. טְרֵיפָה מַהוּ שֶׁתִּיפָּסֵל בָּהּ. מִכֵּיוָן דְּאַתְּ אָמַר. יֵשׁ מֵהֶן לַמִּזְבֵּחַ. טְרֵיפָה פּוֹסֶלֶת בָּהּ. בְּהַי פְּשִׁיטָא לָךְ שֶׁהַטְּרֵיפָה פּוֹסֶלֶת בָּהּ. הָיְתָה רַגְלָהּ קְלוּטָה כְשֶׁלְּחַמּוֹר מַה אַתְּ עֲבַד לָהּ. כִּמְחוּסֶרֶת אֵבֶר אוֹ כְבַעֲלַת מוּם. אִין תַּעַבְדִּינָהּ כִּמְחוּסֶרֶת אֵבֶר. כְּשֵׁירָה. אִין תַּעַבְדִּינָהּ כְּבַעֲלַת מוּם. פְּסוּלָה. דָּמָהּ מַהוּ שֶׁיַּכְשִׁיר. מִן מַה דְתַנֵּי רִבִּי חִיָיה. דָּמָהּ טָמֵא. דָּמָהּ מַכְשִׁיר.

משנה: זִקְנֵי אוֹתָהּ הָעִיר רוֹחֲצִים יְדֵיהֶם בַּמַּיִם בִּמְקוֹם עֲרִיפָתָהּ שֶׁלָּעֶגְלָה וְאוֹמְרִים יָדֵינוּ לֹא שָׁפְכוּ אֶת הַדָּם הַזֶּה וגו׳. וְכִי עָלָה עַל לִבֵּינוּ שֶׁבֵּית דִּין שׁוֹפְכֵי דָמִים הֵן. אֶלָּא שֶׁלֹּא בָא לְיָדֵינוּ וּפְטַרְנוּהוּ וְלֹא רְאִינוּהוּ וְהִנַּחְנוּהוּ. הַכֹּהֲנִים אוֹמְרִים כַּפֵּר לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר פָּדִיתָ יי וְלֹא הָיוּ צְרִיכִין לוֹמַר וְנִכַּפֵּר לָהֶם הַדָּם אֶלָּא רוּחַ הַקּוֹדֶשׁ מְבַשְּׂרָתָן אֵימָתַי שֶׁתַּעֲשׂוּ כָּכָה הַדָּם מִתְכַּפֵּר לָכֶם. נִמְצָא הַהוֹרֵג עַד שֶׁלֹּא תֵיעָרֵף הָעֶגְלָה תֵצֵא וְתִרְאֶה בָעֵדֶר. מִשֶּׁנֶּעֶרְפָה הָעֶגְלָה תִּיקָּבֵר בִּמְקוֹמָהּ שֶׁעַל סָפֵק בָּאָה מִתְּחִילָּתָהּ כִּיפְּרָה סְפֵיקָהּ וְהָלְכָה לָהּ. נֶעֶרְפָה הָעֶגְלָה וְאַחַר כָּךְ נִמְצָא הַהוֹרֵג הֲרֵי זֶה יֵיהָרֵג.