דברים כא:כ מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי סנהדרין, תלמוד ירושלמי סוטה, סנהדרין ופסחים

משנה: הָיָה אָבִיו רוֹצֶה וְאִמּוֹ אֵינָהּ רוֹצָה אָבִיו אֵינוֹ רוֹצֶה וְאִמּוֹ רוֹצָה אֵינוֹ נַעֲשֶׂה בֵן סוֹרֵר וּמוֹרֶה עַד שֶׁיְּהוּ שְׁנֵיהֶם רוֹצִים. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אִם לֹא הָיְתָה אִמּוֹ רְאוּיָה לְאָבִיו אֵינוֹ נַעֲשֶׂה בֵן סוֹרֵר וּמוֹרֶה.

שֶׁהַיַּיִן מִגִּיתּוֹ. שֶׁהַיַּיִן קוֹסֵס. [דְּתַנֵּי. יַיִן קוֹסְס]. מְעָרְבִין בּוֹ וּמִשְׁתַּתְּפִין בּוֹ וּמְבָרְכִין עָלָיו וּמְזַמְּנִין עָלָיו וּמְקַדְּשִׁין בּוֹ אֶת הַכַּלָּה וּמְנָחֲמִין בּוֹ אֶת הָאָבֵל וְנִמְכָּר בֶּחָנוּת לְֹשֶם יַיִן. וְהַמּוֹכֵר לַחֲבֵירוֹ יַיִן סְתָם לֹא מָכַר לוֹ יַיִן קוֹסֵס. וְאָסוּר בְּהוֹרָיָיה וּבְהֵיתֵר נְדָרִים. וְעַל בִּיאַת הַמִּקְדָּשׁ. לֵית לָךְ אֶלָּא שֶׁהוּא אָסוּר עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. וְהָהֵן בֶּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה צְרִיכָה.

שנאמר (דברים כא, יט) ותפשו בו ולא גידמין (דברים כא, יט) והוציאו אותו ולא חיגרין (דברים כא, ז) ואמרו ולא אילמין (דברים כא, כ) בננו זה ולא סומין (דברים כא, כ) איננו שומע בקולנו ולא חרשין