דברים כב:ה מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי עבודה זרה, מכות, שבת ונזיר

הַמְסַפֵּר לְגוֹי מְסַפֵּר עַד שֶׁמַּגִּיעַ לַבְּלוּרִית. וְכֵיוָן שֶׁמַּגִּיעַ לַבְּלוּרִית הֲרֵי זֶה מוֹשֵׁךְ אֶת יָדָיו. הַמִּסְתַּפֵּר מִן הַגּוֹי הֲרֵי זֶה רוֹאֶה בַמַּרְאֶה. מִן הַכּוּתִי אֵינוֹ רוֹאֶה בַמַּרְאֶה. הִתִּירוּ לְבֵית רִבִּי שֶׁיְּהוּ רוֹאִין. שֶׁהָיוּ זְקוּקִין לַמַּלְכוּת. שְׁלֹשָׁה דְבָרִים הִתִּירוּ לְבֵית רִבִּי. שֶׁיְּהוּ רוֹאִין בַּמַרְאֶה וְשֶׁיְּהוּ מְסַפְּרִין קוֹמֵי וְשֶׁיְּלַמְּדוּ אֶת בְּנֵיהֶן יְוָונִית. שֶׁהָיוּ זְקוּקִין לַמַּלְכוּת.

תניא נמי הכי הנוטל מלא פי הזוג בשבת חייב וכמה מלא פי הזוג שתים רבי אליעזר אומר אחת ומודים חכמים לרבי אליעזר במלקט לבנות מתוך שחורות אפילו אחת שהוא חייב ודבר זה אפילו בחול אסור משום שנאמר (דברים כב, ה) לא ילבש גבר שמלת אשה:

סבר לה כי הא דתניא מגרר אדם גלדי צואה וגלדי מכה שעל בשרו בשביל צערו אם בשביל ליפות אסור