דברים כב:יד מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי יבמות, תלמוד ירושלמי סוטה, תלמוד ירושלמי כתובות ומסכת דרך ארץ רבה

וְשָׂ֥ם לָהּ֙ עֲלִילֹ֣ת דְּבָרִ֔ים וְהוֹצִ֥יא עָלֶ֖יהָ שֵׁ֣ם רָ֑ע וְאָמַ֗ר אֶת־הָאִשָּׁ֤ה הַזֹּאת֙ לָקַ֔חְתִּי וָאֶקְרַ֣ב אֵלֶ֔יהָ וְלֹא־מָצָ֥אתִי לָ֖הּ בְּתוּלִֽים׃

תלמוד ירושלמי יבמות

רִבִּי בִּנְיָמִן בַּר גִּידַל וְרִבִּי אָחָא הֲווּ יָתְבִין. אָמַר רִבִּי אָחָא הָדָא דְּרִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה. אָמַר לֵיהּ רִבִּי בִּנְיָמִן בַּר גִּידַל. אוֹ מַה עָלֶיהָ שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן בְּשֶׁאֵינָה יְבָמָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אַף עָלֶיהָ שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן בְּשֶׁאֵינָה יְבָמָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אָמַר לֵיהּ רַב אָחָא. הַתּוֹרָה אָמְרָה בִּיבָמָה וְאַתְּ אוֹמֵר בְּשֶׁאֵינָה יְבָמָה. אָמַר לֵיהּ [רִבִּי] בִּנְיָמִן בַּר גִּידַל. הַתּוֹרָה אָמְרָה בְּשֶׁאֵינָה יְבָמָה וְאַתְּ אוֹמֵר בִּיבָמָה. ואִיקְפִּיד רִבִּי אָחָא לְקוֹבְּלֵיהּ. אַמָר רִבִּי יוֹסֵי. לֹא דְרִבִּי אָחָא פַּלִּיג אֶלָּא דְהוּא מַקְפֵּד עַל לִישְׁנָא דְשָׁמַע מִן רַבֵּיהּ. מַה כְדוֹן. יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ. מַה עָלֶיהָ שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן בְּ(שֶׁאֵינָה) יְבָמָה. אַף עָלֶיהָ שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן אֲפִילוּ יְבִמְתּוֹ.
שאל רבBookmarkShareCopy

תלמוד ירושלמי סוטה

תַּנֵּי. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. בַּעֲלָהּ נֶאֱמָן עָלֶיהָ מִקַּל וָחוֹמֶר. וּמַה אִם הַנִדָּה שֶׁחַיָיבִין עָלֶיהָ כָרֵת הֲרֵי הוּא נֵאֱמָן עָלֶיהָ. זוֹ שֶׁאֵין חַיָיבִין עָלֶיהָ כָרֵת אֵינוֹ דִין שֶׁיְּהֵא נֵאֱמָן עָלֶיהָ. אָמְרוּ לוֹ. לֹא. אִם אָמַרְתָּ בְּנִידָּה שֶׁיֵּשׁ לָהּ הֵיתֵר לְאַחַר אִיסּוּרָהּ. תֹּאמַר בְּזוֹ שֶׁאֵין לָהּ הֵיתֵר לְאַחַר אִיסּוּרָהּ. וְאוֹמֵר מַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ וגו׳. אָמַר לָהֶן רִבִּי יְהוּדָה. גְּזֵירַת הַכָּתוּב הִיא. וְהֵבִיא הָאִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ אֶל הַכֹּהֵן וגו׳. אָמְרוּ לוֹ. וּבִלְבַד בְּעֵדִים.
שאל רבBookmarkShareCopy

תלמוד ירושלמי כתובות

וָאֶקְרַב אֵלֶיהָ וְלֹא מָצָאתִי לָהּ בְּתוּלִים. וְחָשׁ לוֹמַר שֶׁמָּא מָצָא וְאִיבֵּד. שֶׁהֵבִיא הַבַּעַל עֵדִים שֶׁזִּינָת עוֹדָהּ בְּבֵית אָבִיהָ. וְאֵלֶּה בְּתוּלֵי בִתִי. וְחָשׁ לוֹמַר שֶׁמָּא דַּם צִפּוֹר הוּא. שֶׁהֵבִיא הָאָב עֵדִים לְהַזִים עֵידֵי הַבַּעַל. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. הַפָּרָשָׁה הַזּוֹ יֵשׁ בָּהּ עֵדִים וְזוֹמְמֵיהֶן וְזוֹמְמֵי זוֹמְמֵיהֶן. הַבַּעַל אוֹמֵר. הֲרֵי עֵדִים שֶׁזִּנְתָה בְּבֵית אָבִיהָ. וְהֵבִיא הָאָב עֵדִים לְהַזִּים עֵדֵי הַבַּעַל. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. הֵבִיא הָ[אָ]ב [עֵדִים] לְהַזִּים עֵידֵי הַבַּעַל. וְהֵבִיא הַבַּעַל עֵדִים לְהַזִּים עֵידֵי הָאָב. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. אִם אֱמֶת הָיָה הַדָּבָר הַזֶּה בְּשֶׁמָּצָא הָאָב עֵדִים לְהַזִּים עֵידֵי הַבַּעַל.
שאל רבBookmarkShareCopy

תלמוד ירושלמי כתובות

זמין למנויי פרימיום בלבד