דברים כב:כ מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי סנהדרין, תלמוד ירושלמי כתובות, ערכין וכתובות

וְאִם־אֱמֶ֣ת הָיָ֔ה הַדָּבָ֖ר הַזֶּ֑ה לֹא־נִמְצְא֥וּ בְתוּלִ֖ים לנער [לַֽנַּעֲרָֽה׃]

תלמוד ירושלמי סנהדרין

משנה: דִּינֵי מָמוֹנוֹת בִּשְׁלשָׁה גְּזֵלוֹת וַחֲבָלוֹת בִּשְׁלשָׁה נֶזֶק וַחֲצִי נֶזֶק תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל וְתַשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה. הָאוֹנֵס וְהַמְפַתֶּה וְהַמּוֹצִיא שֵׁם רַע בִּשְׁלשָׁה דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר וַחֲכָמִים אוֹמְרִים הַמּוֹצִיא שֵׁם רַע בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלשָׁה שֶׁיֶּשׁ בּוֹ דִינֵי נְפָשׁוֹת.
שאל רבBookmarkShareCopy

תלמוד ירושלמי כתובות

תַּמָּן תַּנִינָן. הַבָּא עַל נַעֲרָה מְאוֹרָסָה אֵינוֹ חַיָיב עַד שֶׁתְּהֵא נַעֲרָה בְתוּלָה מְאוֹרָסָה בְבֵית אָבִיהָ. בָּאוּ עָלֶיהָ שְׁנַיִם. הָרִאשׁוֹן בִּסְקִילָה וְהַשֵּׁינִי בְחֶנֶק. רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן רִבִּי חִיָיה בְשֵׁם לָעְזָר. דְּרִבִּי מֵאִיר הִיא. בְּרַם כְּרַבָּנִין אֲפִילוּ [קְטַנָּה]. מַאי טַעֲמָא דְרִבִּי מֵאִיר. נַעַר חָסֵר כָּתוּב בַּפָּרָשָׁה. מַה מְקַיְימִין רַבָּנִין נַעַר. רִבִּי אַבָּהוּ אָמַר בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. נַעֲרָה אַחַת שְׁלֵימָה כָתוּב בַּפָּרָשָׁה. לִימְּדָה עַל כָּל הַפָּרָשָׁה שֶׁהִיא גְדוֹלָה. מָתִיב רִבִּי מֵאִיר לָרַבָּנִין. הֲרֵי הַמּוֹצִיא שֵׁם רַע הֲרֵי כָתוּב בּוֹ נַעַר וְהִיא גְדוֹלָה. דְּאֵין הַקְּטַנָּה נִסְקֶלֶת. מַה עָבְדִין לָהּ רַבָּנִן. אָמַר רִבִּי אָבִין. תִּיפְתָּר שֶׁבָּא עָלֶיהָ דֶּרֶךְ זָכְרוּת.
שאל רבBookmarkShareCopy

ערכין

גמ׳ ממאי דלמא משום דקא גרים לה קטלא דכתיב (דברים כב, כ) ואם אמת היה הדבר וגו' והוציאו את הנערה וגו'
שאל רבBookmarkShareCopy