כִּֽי־תֵצֵ֥א מַחֲנֶ֖ה עַל־אֹיְבֶ֑יךָ וְנִ֨שְׁמַרְתָּ֔ מִכֹּ֖ל דָּבָ֥ר רָֽע׃
תלמוד ירושלמי פאה
אַזְהָרָה לְלָשׁוֹן הָרַע מְנַיִין. וְנִשְׁמַרְתָּ מִכָּל דָּבָר רָע. אָמַר רִבִּי לָא תַּנִּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּךָ. זוּ רְכִילוּת לָשׁוֹן הָרַע. תַּנִּי רִבִּי נְחֶמְיָה שֶׁלֹּא תְהֵא כְּרוֹכֵל הַזֶּה מַטְעִין דְּבָרָיו שֶׁל זֶה לְזֶה וּדְבָרָיו שֶׁל זֶה לְזֶה.
תלמוד ירושלמי קידושין
הלכה: אֵין בּוֹדְקִין לֹא מִן הַמִּזְבֵּחַ וּלְמַעֲלָה כול׳. כְּתִיב שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ. אֵין לִי אֶלָּא מֶלֶךְ. מְנַיִין לְרַבּוֹת שׁוֹטְרֵי הָרַבִּים וְגַבָּאֵי צְדָקָה וְסוֹפְרֵי דַיָינִין וּמַכִּין בִּרְצוּעָה מְנַיִין. תַּלְמוּד לוֹמַר מִקֶּרֶב אָחִיךָ תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ. כָּל שֶׁתְּמַנֵּיהוּ עָלֶיךָ לֹא יְהֵא אֶלָּא מִן הַבְּרוּרִין שֶׁבְּאֲחֶיךָ. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן. כְּתִיב וְהִתְיַיחְשָׂם בַּצָּבָא בַּמִּלְחָמָה. זְכוּת יַחֲסֵיהֶם עוֹמֶדֶת לָהֶם בַּמִּלְחָמָה. עַד כְּדוֹן מִן הַקַּבָּלָה. מִדִּבְרֵי תוֹרָה. לֹא יָבֹא מַמְזֵר בִּקְהַל יי. לֹא יָבֹא פְצוּעַ דַּכָּא וגו׳. מַה כְתִיב בַּתְרֵיהּ. כִּי תֵצֵא מַחֲנֶה עַל אוֹיְבֶיךָ וגו׳.
עבודה זרה
ולאסתכולי מי שרי מיתיבי (דברים כג, י) ונשמרת מכל דבר רע שלא יסתכל אדם באשה נאה ואפילו פנויה באשת איש ואפי' מכוערת