כִּ֤י תָבֹא֙ בְּכֶ֣רֶם רֵעֶ֔ךָ וְאָכַלְתָּ֧ עֲנָבִ֛ים כְּנַפְשְׁךָ֖ שָׂבְעֶ֑ךָ וְאֶֽל־כֶּלְיְךָ֖ לֹ֥א תִתֵּֽן׃ (ס)
תלמוד ירושלמי דמאי
נִסְתַּיְיפוּ הַתְּאֵנִים וְהוּא מְשַׁמֵּר שָׂדֵהוּ מִפְּנֵי עֲנָבִים. עֲנָבִים וְהוּא מְשַׁמֵּר שָׂדֵהוּ מִפְּנֵי הַיֶּרֶק אִם נִכְנַס הוּא הַפּוֹעֵל וּבַעַל הַבַּיִת מַקְפִּיד עָלָיו אֲסוּרוֹת מִשּׁוּם גֶּזֶל.
תלמוד ירושלמי בבא מציעא
משנה: אֵילּוּ אוֹכְלִין מִן הַתּוֹרָה. הָעוֹשֶׂה בִמְחוּבָּר לַקַּרְקַע בְּשָׁעַת גְּמַר מְלָאכָה וּבְתָלוּשׁ מִן הַקַּרְקַע עַד שֶׁלֹּא נִגְמְרָה מְלַאכְתָּן וּבְדָבָר שֶׁגִּידּוּלָיו מִן הָאָרֶץ. וְאֵילּוּ שֶׁאֵינָן אוֹכְלִין. הָעוֹשֶׂה בִמְחוּבָּר לַקַּרְקַע בְּשָׁעָה שֶׁאֵינָהּ גְּמַר מְלָאכָה וּבְתָלוּשׁ מִן הַקַּרְקַע מֵאַחַר שֶׁנִּגְמְרָה מְלַאכְתָּן וּבְדָבָר שֶׁאֵין גִּידּוּלָיו מִן הָאָרֶץ. הָיָה עוֹשֶׂה בְיָדוֹ אֲבָל לֹא בְרַגְלָיו בְּרַגְלָיו אֲבָל לֹא בְיָדָיו אֲפִילוּ בִּכְתֵיפוֹ הֲרֵי זֶה אוֹכֵל. רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה בְיָדָיו וּבְרַגְלָיו.
תלמוד ירושלמי בבא מציעא
הלכה: אֵילּוּ אוֹכְלִין מִן הַתּוֹרָה כול׳. אָמַר רִבִּי לָא. כִּי תָבוֹא בְּכֶרֶם רֵעֶיךָ. וְכִי עָלַת עַל דַּעַת שֶׁיֹּאכַל עֵצִים וָאֲבָנִים. מַה תַלְמוּד לוֹמַר עֲנָבִים. שֶׁלֹּא יִקְלַף בַּתְּאֵינִים וִימַצְמֵץ בָּעֲנָבִים.