דברים כג:כו מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי בבא מציעא, תלמוד ירושלמי מעשרות, תלמוד ירושלמי פאה ובבא מציעא

כִּ֤י תָבֹא֙ בְּקָמַ֣ת רֵעֶ֔ךָ וְקָטַפְתָּ֥ מְלִילֹ֖ת בְּיָדֶ֑ךָ וְחֶרְמֵשׁ֙ לֹ֣א תָנִ֔יף עַ֖ל קָמַ֥ת רֵעֶֽךָ׃ (ס)

תלמוד ירושלמי בבא מציעא

הָיָה עוֹשֶׂה בְיָדָיו אֲבָל לֹא בְרַגְלָיו. אָמַר רִבִּי לָא. כְּתִיב כִּי תָבֹא בְקָמַת רֵעֶיךָ וגו׳. תַּנֵּי. בְּיָדָיו אוֹ אוֹגֵד בְּרַגְלָיו מְקַמֵּץ אֲפִילוּ עַל כְּתֵיפוֹ טוֹעֵן.
שאל רבBookmarkShareCopy

תלמוד ירושלמי מעשרות

משנה: וְאֵי זֶהוּ גוֹרְנָן לְמַעְשְׂרוֹת הַקִּישּׁוּאִין וְהַדִּילּוּעִין מִשֶּׁיְּפַקֵּיסוּ וְאִם אֵינוֹ מְפַקֵּס מִשֶּׁיַעֲמִיד עֲרֵימָה. אֲבַטִּיחַ מִשֶּׁיִּשָּׁלֵק. וְאִם אֵינוֹ מְשַׁלֵּק מִשֶׁיַּעֲשֶׂה מוּקְצֶה. יָרָק הַנֶּאֱגַד מִשֶּׁיּוּגָד. וְאִם אֵינוֹ אוֹגֵד מִשֶּׁיְּמַלֵּא אֶת הַכֶּלִי וְאִם אֵינוֹ מְמַלֵּא אֶת הַכֶּלִי מִשֶּׁיִּלְקוֹט כָּל צוֹרְכוֹ. כַּלְכָּלָה מִשֶּׁיְחַפֶּה וְאִם אֵינוֹ מְחַפֶּה מִשֶּׁיְמַלֵּא אֶת הַכֶּלִי וְאִם אֵינוֹ מְמַלֵּא אֶת הַכֶּלִי מִשֶּׁיִּלְקוֹט כָּל צוֹרְכוֹ. בְּמַה דְבָרִים אֲמוּרִים בְּמוֹלִיךְ לַשּׁוּק. אֲבָל בְּמוֹלִיךְ לְבֵיתוֹ אוֹכֵל מֵהֶן עֲרַאי עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לְבֵיתוֹ. הַפֶּרֶד וְהַצִּימּוּקִין וְהֶחָרוּבִין מִשֶּׁיַּעֲמִיד עֲרֵימָה. הַבְּצָלִים מִשֶּׁיְּפַקֵּילוּ. וְאִם אֵינוֹ מְפַקֵּל מִשֶּׁיַּעֲמִיד עֲרֵימָה. הַתְּבוּאָה מִשֶּׁיְמָרֵחַ וְאִם אֵינוֹ מְמָרֵיחַ מִשֶּׁיַּעֲמִיד עֲרֵימָה. הַקִּטְנִיּוֹת מִשֶּׁיִּכְבּוֹר וְאִם אֵינוֹ כוֹבֵר עַד שֶּׁיְמָרֵחַ. אַף עַל פִּי שֶׁמֵּירֵחַ נוֹטֵל מִן הַקּוּטָּעִים וּמִן הַצְּדָדִים וּמִמַּה שֶׁבְּתוֹךְ הַתֶּבֶן וְאוֹכֵל. הַיַיִן מִשֶּׁיְּקַפֶּה אַף עַל פִּי שֶׁקִּיפָּה קוֹלֵט מִן הַגַּת הָעֶלְיוֹנָה וּמִן הַצִּינּוֹר וְשׁוֹתֶה. הַשֶׁמֶן מִשֶּׁיֵּרֵד לָעוּקָה אַף עַל פִּי שֶׁיָּרַד נוֹטֵל מִן הֶעֵקֶל וּמִן הַמַּמָּל וּמִבֵּין הַפַּצִּים וְנוֹתֵן לַחֲמִיטָה וּלְתוֹךְ הַתַּמְחוּי אֲבָל לֹא יִתֵּן לְלָפַּס וְלִקְדֵירָה כְּשֶׁהֵן מְרוּתָחִין. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר לַכֹּל הוּא נוֹתֵן חוּץ מִדָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חוֹמֶץ וְצִיר.
שאל רבBookmarkShareCopy

תלמוד ירושלמי מעשרות

כְּתִיב כִּי תָבוֹא בְּקָמַת רֵעֶךָ. יָכוֹל בִּשְׁאָר כָּל אָדָם הַכָּתוּב מְדַבֵּר. תַּלְמוּד לוֹמַר וְחֶרְמֵשׁ לֹא תָנִיף עַל קָמַת רֵעֶךָ. אֶת שֶׁיֵּשׁ לוֹ רְשׁוּת לְהָנִיף וְאֵי זֶה זֶה זֶה הַפּוֹעֵל. אִיסִּי בֶּן עֲקַבְיָה אוֹמֵר בִּשְׁאָר כָּל אָדָם הַכָּתוּב מְדַבֵּר מַה תַלְמוּד לוֹמַר וְחֶרְמֵשׁ לֹא תָנִיף מִכָּאן שֶׁאֵין לוֹ רְשׁוּת לֶאֱכוֹל אֶלָּא בִּשְׁעַת הַנָּפַת מַגָּל. תַּנִּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר עַד אֵיכָן דִּיקְדְּקָה הַתּוֹרָה בְגֶזֶל שֶׁצְּרִיכָה לָדוּן בֵּין אָדָם לַחֲבֵירוֹ עַד כְּדֵי הַנָּפַת מַגָּל בְּתוֹךְ כֵּן גְּדוֹלָה מְלָאכָה שֶׁלֹּא חָרַב דּוֹר הַמַּבּוּל אֶלָּא מִפְּנֵי הַגֶּזֶל. וּפוֹעֵל עוֹשֶׂה בִּמְלַאכְתּוֹ וְאוֹכֵל וּפָטוּר מִן הַגֶּזֶל.
שאל רבBookmarkShareCopy

תלמוד ירושלמי פאה

זמין למנויי פרימיום בלבד