דברים כד:א מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי גיטין, תלמוד ירושלמי יבמות, תלמוד ירושלמי שבת ותלמוד ירושלמי קידושין

הלכה: הַמֵּבִיא גֵט מִמְּדִינַת הַיָּם כול׳. וְקַשְׁיָא. אִילּוּ הַמֵּבִיא שְׁטָר מַתָּנָה מִמְּדִינַת הַיָּם שֶׁמָּא חָשׁ לוֹמַר. בְּפָנַיי נִכְתַּב וּבְפָנַיי נֶחְתַּם. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר. שַׁנְיָיא הִיא שֶׁאֵינָן בְּקִיאִין בְּדִיקְדּוּקֵי גִיטִּין. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. קַל הֵיקִלוּ עָלֶיהָ שֶׁלֹּא תְהֵא יוֹשֶׁבֶת עֲגוּנָה. וְהַיְינוֹ קַל. אֵינוֹ אֶלָּא חוֹמֶר. שֶׁאִילּוּ לֹא אָמַר לָהּ. בְּפָנַיי נִכְתַּב וּבְפָנַיי נֶחְתַּם. אַף אַתְּ אֵין מַתִּירָהּ לְהִינָּשֵׂא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. חוֹמֶר שֶׁהֶחֱמַרְתָּה עָלֶיהָ מִתְּחִילָּה שֶׁיְּהֵא צָרִיךְ לוֹמַר. בְּפָנַיי נִכְתַּב וּבְפָנַיי נֶחְתַּם. הֵיקַלְתָּה עָלֶיהָ בְסוֹף שֶׁאִם בָּא וְעִירְעֵר עֱרָרוֹ בָטֵל. רִבִּי מָנָא סְבַר מֵימַר. בְּעֶרֶר שֶׁחוּץ לְגוּפוֹ. אֲבָל בְּעֶרֶר שֶׁבְּגוּפוֹ כְּעֶרֶר שֶׁאֵין בּוֹ מַמָּשׁ. אֲפִילוּ כְּעֶרֶר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַמָּשׁ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. מִכֵּיוָן דְּתֵימַר דְּטַעֲמָא חוֹמֶר שֶׁהֶחֱמַרְתָּה עָלֶיהָ מִתְּחִילָּה שֶׁיְּהֵא צָרִיךְ לוֹמַר. בְּפָנַיי נֶחְתַּם. הֵיקַלְתָּה עָלֶיהָ בְסוֹף שֶׁאִם בָּא וְעִרֵר עֱרָרוֹ בָטֵל. הֲוֵוי לֹא שַׁנְיָיא. הוּא עֶרֶר שֶׁחוּץ לְגוּפוֹ הוּא עֶרֶר שֶׁבְּגוּפוֹ. הוּא עֶרֶר שֶׁאֵין בּוֹ מַמָּשׁ הוּא עֶרֶר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַמָּשׁ. וְחָשׁ לוֹמַר. שֶׁמָּא חֲתָמוֹ בְעֵדִים פְּסוּלִין. אָמַר רִבִּי אָבוּן. אֵינוֹ חָשׁוּד לְקַלְקְלָהּ בִּידֵי שָׁמַיִם. בְּבֵית דִּין הוּא חָשׁוּד לְקַלְקלָהּ. שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁאִם בָא וְעִרֵר עֱרָרוֹ בָטֵל אַף הוּא מַחְתִּמוֹ בְּעֵדִים כְּשֵׁירִין.

הלכה: הַמֵּבִיא גֵט מִמְּדִינַת הַיָּם כול׳. נִיחָא בְּפָנַיי נִכְתַּב אֲבָל לֹא בְּפָנַיי נֶחְתַּם. בְּפָנַיי נֶחְתַּם אֲבָל לֹא בְּפָנַיי נִכְתַּב. כְּלוּם קִיּוּמוֹ שֶׁלַּגֵּט אֶלָּא בְחוֹתְמָיו. אֶלָּא כְרִבִּי יוּדָה. דְּרִבִי יוֹדָה פוֹסֵל בַּטּוֹפְסִין. וּדְרִבִּי יוּדָה בְּחוּצָה לָאָרֶץ בִּמְגָרֵשׁ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְיֵשׁ טוֹפְסֵי גִיטִּין בְּחוּצָה לָאָרֶץ כִּמְגָרֵשׁ בְּחוּצָה לָאָרֶץ. עַד שֶׁיֵּדַע שֶׁהוּא גֵּט אִשָּׁה עַד שֶׁיֵּדַע שֶׁהוּא נַעֲשֶׂה שָׁלִיחַ. וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא גֵּט אִשָּׁה. עַד שֶׁיִּכְתּוֹב כּוּלֹּו בְּפָנָיו עַד שֶׁיִּתְחַתֵּם כּוּלּוֹ בְּפָנָיו. תַּנֵּי רִבִּי חָנִין. אִם הָיָה נִכְנַס וְיוֹצֵא מוּתָּר.

הלכה: כָּל גֵּט שֶׁנִּכְתַּב שֶׁלֹּא לְשֵׁם אִשָּׁה כול׳. מַהוּ מַקְרִין. מְלַמְּדֵי תִינּוֹקוֹת. מָהוּ יוֹתֵר מִיכֵּן. תַּמָּן לֹא נִכְתַּב לְשֵׁם גֵּט. בְּרַם הָכָא נִכְתַּב לְשֵׁם גֵּט. מָהוּ יוֹתֵר מִיכֵּן. תַּמָּן (תַּנִּינָן) לֹא נִכְתַּב לֹא לִשְׁמוֹ וְלֹא לִשְׁמָהּ. בְּרַם הָכָא נִכְתַּב לִשְׁמוֹ וְלֹא נִכְתַּב לִשְׁמָהּ. מָהוּ יֹתֵר מִכֵּאן. תַּמָּן לֹא נִכְתַּב לִשְׁמוֹ וְלֹא נִכְתַּב לִשְׁמָהּ. בְּרַם הָכָא נִכְתַּב לִשְׁמוֹ וְלִשְׁמָהּ אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיָה לָהּ כְּרוּת לִשְׁמָהּ מִשָּׁעָה רִאשׁוֹנָה.