לֹא־יוּכַ֣ל בַּעְלָ֣הּ הָרִאשׁ֣וֹן אֲשֶֽׁר־שִׁ֠לְּחָהּ לָשׁ֨וּב לְקַחְתָּ֜הּ לִהְי֧וֹת ל֣וֹ לְאִשָּׁ֗ה אַחֲרֵי֙ אֲשֶׁ֣ר הֻטַּמָּ֔אָה כִּֽי־תוֹעֵבָ֥ה הִ֖וא לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה וְלֹ֤א תַחֲטִיא֙ אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ נַחֲלָֽה׃ (ס)
תלמוד ירושלמי תרומות
משנה: הַזּוֹרֵעַ תְּרוּמָה שׁוֹגֵג יוּפַּךְ וּמֵזִיד יְקַיֵים. וְאִם הֵבִיאָה שְׁלִישׁ בֵּין שׁוֹגֵג בֵּין מֵזִיד יְקַיֵים. וּבְפִשְׁתָּן מֵזִיד יוּפַּךְ. וְחַיֶיבֶת בְּלֶקֶט וּבְשִׁכְחָה וּבְפֵיאָה וַעֲנִיֵי יִשְׂרָאֵל וַעֲנִיֵי כֹהֲנִים מְלַקְּטִין וַעֲנִיֵי יִשְׂרָאֵל מוֹכְרִין אֶת שֶׁלָּהֶן לָעֲנִיִים כֹּהֲנִים בִּדְמֵי תְרוּמָה וְהַדָּמִין שֶׁלָּהֶן. רִבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר אֵין מְלַקְּטִין אֶלָּא עֲנִיֵי כֹהֲנִים שֶׁמָּא יִשְׁכְּחוּ וְיִתְנוּ לְתוֹךְ פִּיהֶן. אָמַר לוֹ רִבִּי עֲקִיבָה אִם כֵּן לֹא יִלְקְטוּ אֶלָּא טְהוֹרִים. וְחַיֶיבֶת בְּמַעֲשֵׂר וּבְמַעֲשֵׂר עָנִי וַעֲנִיֵי יִשְׂרָאֵל וַעֲנִיֵי כֹהֲנִים נוֹטְלִין. וַעֲנִיֵי יִשְׂרָאֵל מוֹכְרִין אֶת שֶׁלָּהֶן לַכֹּהֲנִים בִּדְמֵי תְרוּמָה וְהַדָּמִין שֶׁלָּהֶן. הַחוֹבֵט מְשׁוּבָּח וְהַדָּשׁ כֵּיצַד יַעֲשֶׂה תּוֹלֶה כְּפִיפוֹת בְּצַוְּארֵי בְהֵמָה וְנוֹתֵן לְתוֹכָן מֵאוֹתוֹ הַמִּין וְנִמְצָא לֹא זוֹמֵם אֶת הַבְּהֵמָה וְלֹא מַאֲכִיל אֶת הַתְּרוּמָה.
מסכת דרך ארץ רבה
נבעלה באונס מותרת לו ברצון אסורה לו והכהנת בין באונס בין ברצון אסורה לו . נתארסה נתגרשה נבעלה בין באונס בין ברצון אסורה לחזור לו דברי רבי ישמעאל שהיה רבי ישמעאל אומר (דברים כ״ד:ד׳) לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה אחרי אשר הוטמאה. וכי מאין נטמאת זאת אלא זו שאמרו חכמים נבעלה באונס מותרת לו ברצון אסורה לו והכהנת בין באונס בין ברצון אסורה לו.
תלמוד ירושלמי יבמות
כְּמַה דְרַבָּנִן אָמְרִין. הַמַּאֲמָר קוֹנֶה וּמְשַׁיֵיר. כֵּן אִינּוּן אָמְרִין. הַגֵּט פּוֹטֶר וּמְשַׁיֵיר. וְיִפְטוֹר הַגֵּט פְּטוֹר גָּמוּר בִּיבָמָה מִקַּל וְחוֹמֶר. מַה אִם הָאִשָּׁה שֶׁאֵין חֲלִיצָה פּוֹטֶרֶת בָּהּ הַגֵּט פּוֹטֵר בָּהּ. יְבָמָה שֶׁחֲלִיצָה פּוֹטֶרֶת בָּהּ אֵינוֹ דִין שֶׁיְּהֵא הַגֵּט פּוֹטֵר בָּהּ. תַּלְמוּד לוֹמַר וְחָלְצָה. בַּחֲלִיצָה הִיא נִיתֶּרֶת וְאֵינָהּ נִיתֶּרֶת בְּגֵט. וְלֹא תִפְטוֹר בָּהּ כְּלוּם. כְּתִיב וְלֹא תִהְיֶה לְאִישׁ זָר. מַה אֲנָן קַיָימִין. אִם בְּשֶׁבָּא עָלֶיהָ אִשְׁתּוֹ הִיא. אִם בִּשֶׁחָלַץ לָהּ תֵּלֵךְ וְתִינָּשֵׂא לְאִישׁ זָר. אֶלָּא כֵן אֲנָן קַיָימִין בְּשֶׁנָּתַן לָהּ גֵּט. וְתַנֵּי חִזְקִיָּה כֵן. מְנַיִין לַנּוֹתֵן גֵּט לִיבִמְתּוֹ שֶׁהִיא אֲסוּרָה עָלָיו וְעַל אֶחָיו. אֶצְלוֹ אֲנִי קוֹרֵא אֲשֶׁר שִׁילְּחָהּ. אֵצֶל הָאַחִין אֲנִי קוֹרֵא אֲשֶׁר שִׁילְּחָהּ. וְתַתִּיר חֲלִיצָה בְּאִשָּׁה מִקַּל וָחוֹמֶר. מַה אִם הַיְּבָמָה שֶׁאֵין הַגֵּט פּוֹטֶר בָּהּ חֲלִיצָה פּוֹטֵר בָּהּ. אִשָּׁה שֶׁהַגֵּט פּוֹטֵר בָּהּ אֵינוֹ דִין שֶׁתְּהֵא חֲלִיצָה פּוֹטֶרֶת בָּהּ. תַּלְמוּד לוֹמַר וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתוּת וגו׳. בְּגֵט הִיא נִיתֶּרֶת וְאֵינָהִּ נִיתֶּרֶת בַּחֲלִיצָה. וְתִפְטוֹר בָּהּ וּתְשַׁיֵיר. תַּמָּן כְּתִיב וְלֹו תִהְיֶה לְאִשָּׁה. לֹא תִהְיֶה לְאִישׁ זָר. הָכָא מַה אִית לָךְ.